איך מתמודדים עם בדידות בשבתות ובחגים כשהילדים הולכים?
איך מתמודדים עם בדידות בשבתות ובחגים כשהילדים הולכים?
ברוכים הבאים ל"מעגלים של תמיכה" – הבית החם והתומך לכל מי שמתמודד עם תהליך גירושין.
הפורום שלנו נועד להיות מרחב בטוח ופתוח בו תוכלו למצוא אוזן קשבת, לקבל תמיכה רגשית ולחלוק את החוויות האישיות שלכם עם אחרים הנמצאים במסע דומה.
בין אם אתם בתחילת התהליך, בעיצומו או לאחר סיומו, כאן תוכלו לשאול שאלות ולקבל מענה מקהילה מבינה ומכילה, כולל עצות מועילות מבעלי מקצוע בתחומים הרלוונטיים.
אנו מאמינים בכוחה של קהילה לתמוך ולחזק, ולכן יצרנו את הפורום הזה כדי לאפשר לכם להתמודד עם השינויים והאתגרים של הגירושין כשאתם מוקפים באנשים שמבינים אתכם. הצטרפו עוד היום לדיונים, שתפו את התובנות שלכם והיו חלק ממעגל תמיכה משמעותי שיכול לעשות את ההבדל.
אין דרך לקשט את זה – זה כואב.
שבת ריקה, חג בלי קולות של ילדים, בלי מה להכין, למי לספר איך עבר היום – זו אדמה שצריך ללמוד לעמוד עליה מחדש.
אבל דווקא בתוך החלל הזה, יש הזמנה עמוקה:
לפגוש את עצמך לא כ”הורה שאין לו ילדים עכשיו”, אלא כאדם שלם.
כמה מחשבות שיכולות לעזור:
1. הכאב לא צריך להיעלם – רק לקבל לגיטימציה. מותר להתגעגע. מותר שיהיה חסר. הרגשות לא מבקשים תיקון, רק נוכחות.
2. שבת יכולה להפוך למרחב של ריפוי. כתיבה, מוזיקה, שיחה משמעותית – לפעמים דווקא השקט הוא המקום שבו הנשמה חוזרת לדבר.
3. לאט לאט, לגלות את עצמך מעבר להורה. מי את כשאת לא אמא של? מה עושה לך טוב? מה מזין אותך באמת?
4. אל תעברי את זה לבד. קשר עם חברים, קהילה, ליווי רגשי – גם זה סוג של בית.
ולפעמים, הבדידות הכי גדולה – היא זאת שאנחנו סוחבים גם כשכולם סביבנו.
אבל כשאנחנו לומדים להיות עם עצמנו – לא נגדנו – משהו בלב נרגע.
זה לא קל. אבל זה אפשרי.
והדרך הזו, של ללמוד להיות נוכחת גם בחוסר – היא בדיוק הדרך שבה נולדת גרסה חדשה שלך. עמוקה, חופשייה, אוהבת.
זו שאלה חשובה מאוד ששמה דגש על הבחנה חשובה
1. בדידות שתלויה בילדים ( המצאותם או העדרם)
חויה של לבדות כתוצאה מהימצאותם או חסרונם .
זו בדידות חיצונית – תוצאה של שינוי מעצם השינוי במבנה המשפחתי .
לפעמים היא חולפת כשהם נמצאים ואחר כך בבגרותם כשהם מתקשרים או בוחרים להיות אתנו בחגים ובסופ״שים.
2. בדידות בתוכי –
זו בדידות עמוקה יותר שמתקיימת גם כשמשהו לידך.
היא נובעת מהתנתקות פנימית – מעצמיך, מהמשמעות מהתחברות רגשית .
לפעמים היא קשורה לזהות שנבנתה סביב ההורות וברגע שהילדים מתרחקים משהו בזהות ״ מתפרק״
היא יכולה להתבטא :
בתחושת ריק קיומית – ״ למי אני עכשיו״
חוסר חשק – גם כשיש תוכניות , אין שמחה
( עצב, כאב, מועקה ….)
קושי להרגיש שייכות גם בחברת אחרים
זו בדידות פנימית – שלא תמיד משתנה האמת גם כשהילדים חוזרים ( כשאנחנו חיות בהשרדות )
היא דורשת עבודה עמוקה יותר ואפשרית עם עצמיך
חיבור מחודש למי שאת/ ה מעבר להיותך הורה .
כשפוחתת הנוכחות של הילדים זו הזדמנות להגדיר מחדש מי אני כאדם , לא רק בתפקידי כהורה .
אל תוותר/י לחיות את החיים במלואם .
אלמד אותך על דפוס מחשבה:
יש להיות לבד – אני עם עצמי
ויש להיות בודדה – זה רגע שאני לא בוחרת אותו, אין לי עם מי להיות, אין חברה סביבי.
כשהילדים הולכים, את לא בודדה את בלבד שלך – נפגש עם עצמך 🙂
תכירי את עצמך, את התחביבים שלך, את הרצונות שלך, החלומות, תתחברי לקהילה משלך, תבני לעצמך חיים מלאי סיפוק. תפקידם של הילדים זה לא למלא אותך, תמלאי את עצמך בכך שתכירי את כל הטוב שבך.
יש לך אותך