גירושין עם מינימום פגיעה בילדים – ממה הילדים הכי נפגעים ?
הפגיעה העמוקה ביותר בילדים לא נובעת מהגירושין עצמם.
ילדים יכולים להסתגל לשני בתים, לשני לוחות זמנים, אפילו לחיים שונים מאוד אצל כל אחד מההורים. הם לא נשברים בגלל דירה קטנה יותר או ימי שלישי אצל אבא.
הם נפגעים בעיקר מדבר אחד: מהעוינות, מהאשמות, מהמתחים, מהשתיקות הרועמות או המילים הקשות שעוברות ביניכם – או פשוט נזרקות לידם.
אנשים בגירושין לעיתים מחפשים להחזיר לעצמם תחושת שליטה – וזה אנושי. אבל מאבקים עם בן או בת הזוג לשעבר הם לא שליטה אמיתית, אלא אשליה.
"אם אני אצליח להכריח אותו לוותר על הרכב", "אם אני אראה לה שהיא לא תעבור עליי בשתיקה", "אם אני אנצח בהסדרי הראייה" – כל אלה לא באמת מחזירים שליטה.
להפך, הם מקבעים את תחושת חוסר השליטה, כי הם תלויים במישהו אחר, והילדים, שרק מחפשים ביטחון ושקט רגשי, נסחפים לתוך הלחימה.
גירושין עם מינימום פגיעה בילדים – אפשר להשתנות כדי לסייע להם
אשתף אתכם בסיפור אמיתי מחדר האימונים:
אוהד, גבר בשנות ה-40 לחייו, הגיע לתהליך אימון כדי להתקדם מבחינה מקצועית.
אלא שבמהלך התהליך, הוא ובת זוגו החליטו להיפרד – והפרידה הידרדרה למאבק גירושין מכאיב.
בפגישה אחת הוא הגיע טעון ונפיץ: "אני לא יכול יותר. היא גומרת אותי. בסוף אני אתפוצץ עליה וזה לא ייגמר טוב".
במהלך השיחה, כשהקשבתי למה באמת מכעיס אותו, התברר שהכאב העמוק ביותר שלו לא היה סביב הרכוש,
אלא סביב הילדים "היא עושה את הכול מולם. זה גומר אותי" הוא אמר.
אוהד הוא לא גבר אלים.
הוא אבא שעובד קשה וחי בתחושת אשמה על כך שלא היה מספיק נוכח בחיי הילדים.
כמו גברים רבים, הוא גילה שהמודל החברתי שדחף אותו להצלחה כלכלית, השאיר אותו מרוחק רגשית מהבית, ועכשיו הוא משלם על זה.
"הייתי חרא של אבא, אני יודע. עבדתי מצאת החמה עד צאת הנשמה, הייתי מגיע הביתה במקרה הטוב להגיד להם לילה טוב, ובסופי שבוע הייתי גמור".
"אני יודעת" עניתי לו, "מרבית הגברים שמגיעים לאימון מספרים את אותו הסיפור. מה שטוב בסיפור הזה, שברגע הזה אתה יכול לשנות אותו. את העבר אי אפשר לשנות ולכן
אין טעם בהלקאה עצמית עכשיו. אבל את ההווה והעתיד אתה יכול לייצר לפי איך שאתה רוצה שיהיו. איזה אבא אתה רוצה להיות עבור הילדים שלך מהרגע הזה ואילך ?"
גירושין עם מינימום פגיעה בילדים – איך השליטה הפנימית ולקיחת האחריות שלנו משפיעה ?
במקום לשקוע בביקורת עצמית או להיאבק על מה שאין לו שליטה עליו – התמקמנו מחדש במקום של עשייה.
התגובה שלו הייתה מידית: "אני רוצה להיות יותר מעורב וללמוד לבשל עבורם. זה יעשה לי ממש טוב".
עוד בפגישה עצמה, הוא שלח הודעה לגננת להצטרף לקבוצת הווטסאפ של ההורים. אחר כך התקשר לאמא שלו לקבל מתכון לארוחת ערב שהוא יכול להכין לילדים.
שני צעדים קטנים – שהחזירו לו תחושת שליטה אמיתית.
השליטה היחידה האמיתית שיש לנו, היא פנימית.
היא על איך אנחנו מגיבים. על איך אנחנו מתקשרים. על הבחירה המודעת לא להיגרר לפרובוקציות, לא להפעיל את הילד כשליח, לא לפרוק תסכול דרך הילדה ש"חייבת לדעת מי זה אבא/אמא שלה באמת".
שליטה אמיתית נבנית כשאנחנו מחזקים את מוקד השליטה הפנימי שלנו – דרך עבודה על ערך עצמי, על חוסן, על יכולת לשהות ברגש קשה מבלי להתפרק, על הצבת גבולות ברורים מבלי להילחם.
זו עבודה. לפעמים קשה. לפעמים כואבת. ולרוב – בלתי אפשרית לעשות לבד.
גירושין עם מינימום פגיעה בילדים – איך כהורים אנחנו יכולים לסייע להם ?
מתחילים מלקחת אחריות.
אחריות לא על מה שקרה, אלא על מה שקורה עכשיו. על מה שאנחנו מזינים בתוכנו, ובסביבה של הילדים שלנו.
שואלים את עצמנו שאלות אמיצות:
- מה באמת הכי חשוב לי עכשיו ?
- מה אני רוצה שילדיי ירגישו כשיזכרו בתקופה הזו ?
- מה אני יכול/ה לעשות כבר עכשיו כדי להיות בעבורם דמות של ביטחון גם כשאני מרוסק ?מחפשים תמיכה.
לא רק עו"ד טוב – אלא גם ליווי רגשי.
איש או אשת מקצוע שיכולים לעזור לכם להתחבר מחדש לעצמכם, להבין מה מפעיל אתכם, לחזק את הערך העצמי שנשחק וללמוד לתקשר אחרת.
כי תקשורת אפקטיבית היא לא רק "לדבר יפה".
היא גם לדעת להגיב בלי לכעוס. להציב גבול בלי לפגוע. לשמוע משהו מכעיס ולבחור לא לענות באוטומט.
תקשורת אפקטיבית אומרת שאנחנו לא מגיבים מתוך הרס – אלא מתוך מיקוד.
מתוך בחירה. מתוך מודעות. הילדים שלכם לא צריכים שתישארו יחד – הם צריכים שתהיו ההורים הכי טובים שאתם יכולים להיות, גם אם אתם לא בני זוג.
כמו בהרבה תהליכי שינוי, גם כאן לא חייבים לעשות את זה לבד.
ליווי מקצועי, גם קצר וממוקד, יכול לעשות את ההבדל בין גירושין שהם שדה קרב לבין שותפות הורית בוגרת, שמחזירה שקט לחיים של הילדים – וגם שלכם.
זה שווה כל שקל.
ענת קראוז – מאמנת רב תחומית, מנחת קבוצות ומנטורית למאמנים
