איך מסבירים לילד על הפרידה בצורה שתשמור על תחושת ביטחון ?
איך מסבירים לילד על הפרידה בצורה שתשמור על תחושת ביטחון ?
ברוכים הבאים ל"מעגלים של תמיכה" – הבית החם והתומך לכל מי שמתמודד עם תהליך גירושין.
הפורום שלנו נועד להיות מרחב בטוח ופתוח בו תוכלו למצוא אוזן קשבת, לקבל תמיכה רגשית ולחלוק את החוויות האישיות שלכם עם אחרים הנמצאים במסע דומה.
בין אם אתם בתחילת התהליך, בעיצומו או לאחר סיומו, כאן תוכלו לשאול שאלות ולקבל מענה מקהילה מבינה ומכילה, כולל עצות מועילות מבעלי מקצוע בתחומים הרלוונטיים.
אנו מאמינים בכוחה של קהילה לתמוך ולחזק, ולכן יצרנו את הפורום הזה כדי לאפשר לכם להתמודד עם השינויים והאתגרים של הגירושין כשאתם מוקפים באנשים שמבינים אתכם. הצטרפו עוד היום לדיונים, שתפו את התובנות שלכם והיו חלק ממעגל תמיכה משמעותי שיכול לעשות את ההבדל.
הי ספיר, שלב זה חשוב מאוד וטוב שאת שואלת לגביו. כדאי, במידת האפשר, לתכנן אותו במשותף עם בן.ת הזוג. אם היחסים בינך לבין בן הזוג שלך הם כאלו שמאפשרים לתכנן יחד שיחה עם הילדים, אז שבו יחד ותכננו מסר משותף שגם מתאים לטווח הגילאיים שלהם (הקטנים והגדולים) ככל האפשר. את השיחה כדאי שתעשו לפני שאחד מכם עוזב פיסית את הבית ולפני שמתחילים הסדרי שהות של הילדים בבית החדש. כדאי להדגיש בפניהם שהחלטתם להיפרד אבל שאתם ממשיכים להיות ההורים שלהם, ממשיכים להיות אחראיים לדאוג להם וששניכם אוהבים אותם, שהפרידה לא קשורה לשום דבר שהם עשו או לא עשו. לא רצוי לפרט מי מכם החליט על הפרידה אלא להעביר מסר שההחלטה משותפת לשניכם אחרי שניסיתם לפתור את ההבדלים ביניכם. כדאי לפרט להם איך ייראה היום יום שלהם מעתה- באיזה בית ישהו באילו ימים, כיצד יעברו מהבתים או לחוגים וביה"ס. לילדים קטנים כדאי להדגיש שיוכלו להעביר איתם מבית לבית צעצועים שהם אוהבים וקשורים אליהם. אם יש בעל חיים בבית, כדאי לתכנן מראש האם יעבור עם הילדים מבית לבית, ואם לא, לחשוב על פיתרון כיצד יוכלו הילדים להתראות עימו בימים שבהם לא ישהו בבית, במקרה שמי מהם קשור אליו מאוד. במידה והילדים שואלים "האם זה לתמיד" או מביעים תקווה שהפרידה לא תהיה סופית, כדאי להיות ברורים שההחלטה היא סופית, ולא להשאיר ספקות. לדברים שכתבתי יש רציונאל, אבל מפאת קוצר היריעה לא פירטתי אותם. מומלץ לגשת לייעוץ אישי שמתואם לנסיבות הפרידה ולמאפיינים של הילדים המסוימים שלכם. בהצלחה בשיחה, בניהול ההורות לאחר הפרידה ובחיים האישיים שלך אחריה…
שאלה כל כך חשובה, כי הדרך שבה אנחנו מדברים על פרידה – משפיעה על איך הילד מרגיש אותה שנים קדימה.
1. נוכחות קודם – הסבר אחר כך
לפני מילים – צריך מקום.
לשבת איתם בגובה העיניים, בלי מסכים, בלי לחץ. גוף רגוע. קול יציב. כי לפני שהם שומעים מה את אומרת – הם שומעים איך את נושמת.
2. האמת – אבל במינון שמתאים לגיל
לא לשקר, לא להעמיס.
מסר פשוט:
“אמא ואבא כבר לא יכולים להיות בני זוג טובים אחד לשני, אבל אנחנו תמיד נהיה ההורים שלך – וזה לא ישתנה לעולם.”
זאת המסגרת הבטוחה שהוא צריך לשמוע.
3. הבהרות שמרגיעות את המערכת
• זה לא בגללו.
• הוא לא צריך לבחור צד.
• גם אם לא נגור יחד – האהבה אליו נשארת שלמה.
4. לגיטימציה לרגש
תנו מקום לדמעות, לשתיקה, לכעס.
אל תנסו לתקן – תכילו.
אפשר לומר:
“זה בסדר שיהיה לך עצוב. גם לנו עצוב. נלמד להתמודד יחד.”
5. עוגנים של יציבות
ספרו מה יישאר קבוע: מי ייקח לגן, איפה ישן, מתי יראה את ההורה השני.
כשיש ודאות – יש ביטחון.
6. לא להכניס את הילד לתוך הקונפליקט
הוא לא צריך לדעת למה זה קרה, מי פגע במי או מה היה.
הוא לא מטפל של אף אחד.
המקום היחיד שהוא צריך להיות בו – זה ילד אהוב ומוגן.
הפרידה יכולה להיות גם רגע של בנייה.
אם תעברו אותה בנוכחות, באחריות ובאהבה – היא תלמד את הילד שיעור ענק:
שאפשר לעבור שבר – מבלי להישבר.