איך ממשיכים לתפקד כשכל הגוף כואב והלב מרגיש מרוסק ?
איך קמים בבוקר, מדברים עם אנשים, מתפקדים בבית
כשכל תא בגוף מרגיש שבור ?
איך מוצאים את הכוחות, כשהנשמה מרגישה כל כך מפוררת ?
איך ממשיכים לתפקד כשכל הגוף כואב והלב מרגיש מרוסק ?
איך קמים בבוקר, מדברים עם אנשים, מתפקדים בבית
כשכל תא בגוף מרגיש שבור ?
איך מוצאים את הכוחות, כשהנשמה מרגישה כל כך מפוררת ?
ברוכים הבאים ל"מעגלים של תמיכה" – הבית החם והתומך לכל מי שמתמודד עם תהליך גירושין.
הפורום שלנו נועד להיות מרחב בטוח ופתוח בו תוכלו למצוא אוזן קשבת, לקבל תמיכה רגשית ולחלוק את החוויות האישיות שלכם עם אחרים הנמצאים במסע דומה.
בין אם אתם בתחילת התהליך, בעיצומו או לאחר סיומו, כאן תוכלו לשאול שאלות ולקבל מענה מקהילה מבינה ומכילה, כולל עצות מועילות מבעלי מקצוע בתחומים הרלוונטיים.
אנו מאמינים בכוחה של קהילה לתמוך ולחזק, ולכן יצרנו את הפורום הזה כדי לאפשר לכם להתמודד עם השינויים והאתגרים של הגירושין כשאתם מוקפים באנשים שמבינים אתכם. הצטרפו עוד היום לדיונים, שתפו את התובנות שלכם והיו חלק ממעגל תמיכה משמעותי שיכול לעשות את ההבדל.
וואו, כל מילה שלך נוגעת.
אני רוצה להגיד לך שאת לא לבד – הכאב שאת מתארת הוא אמיתי, עמוק, ומוכר כל כך לרבות מאיתנו ברגעים של פירוק.
אני מלווה נשים בנות 40+ בתהליכים של תזונה, כושר וחיבור לעצמן – ואני רואה שוב ושוב איך דווקא הרגעים האפלים הם קריאה פנימית להתחיל לזוז. לא כדי "להתאמן" או "להיכנס לכושר" – אלא כדי להרגיש. כדי להתחבר לגוף שהוא אולי כואב עכשיו, אבל עדיין שלך. הוא עדיין שם בשבילך.
וכשקמים – לא בשביל העולם, אלא בשביל עצמך – אפילו אם זה רק לקום, לשטוף פנים, לנשום עמוק או לצאת להליכה קצרה – משהו קטן מתחיל להשתנות.
לאט לאט, חלקיקים מהנשמה המפוררת מתחילים להתלקט בחזרה.
אין לי פתרונות קסם – אבל אני יודעת מה הכוח של תנועה, של נשימה, של נוכחות. אני יודעת כמה משמעותי זה לתת לעצמך רגעים קטנים של חוסן, גם כשכל כולך מרגישה מרוסקת.
ואם יש משהו אחד שאני יכולה להשאיר לך כאן – זה להזכיר לך שאת לא אמורה לעשות את זה לבד.
תחזיקי לעצמך את היד ברוך. תבחרי דבר אחד קטן לעשות מחר, רק בשבילך.
ואם תצטרכי – אני פה.
💛
עדי – ליווי בכושר, תזונה ונשמה
(לנשים 40+)
אריאלה אהובה,
כשכלום לא מרגיש אפשרי – זה לא אומר שנשברת.
זה רק אומר שאת מרגישה.
באופן מלא, גולמי, חשוף.
ואת יודעת מה? יש בזה עוצמה.
כי רק מי שפתחה את הלב באמת – יכולה להרגיש עד כדי כך.
ואולי זה לא הזמן לחפש כוחות.
לא להחזיק את עצמך.
לא להכריח את הבוקר להיות “טוב”.
אולי זה הזמן להניח.
להיות.
לנשום כאב – בלי לנסות מיד לתקן אותו.
יש ימים שבהם הפעולה הכי אמיצה היא פשוט לקום.
לשתות מים.
לשים לב שאת עדיין כאן.
ולזכור – שגם אם הנשמה מרגישה מרוסקת, היא לא אבודה.
היא פשוט עייפה מהחזקת כל מה שלא נאמר.
איך ממשיכים לתפקד?
לאט.
ברכות.
בלי דרישות מעצמך.
עם המון חמלה על כל רגע שבו בחרת לחיות – גם כשהלב שותת.
ואם יש דבר אחד שמחזיק בתקופות כאלה – זה קשר.
לא עזרה מלמעלה, לא פתרון קסם.
אלא מישהו אחד שאומר לך:
“אני רואה אותך. את לא צריכה להיות גיבורה כדי להיות ראויה.”
אז הנה אני כותבת לך:
אני רואה אותך.
הכאב שלך אמיתי.
וגם זה שאת פה ושואלת – זו כבר התחלה של תנועה.
קטנה. עדינה. אבל חיה.
מה שאת מתארת – הכאב הפיזי, הקושי לקום, התחושה שהכול שבור – זה לגמרי מובן.
הגוף מגיב בדיוק כמו הלב: השרירים מתכווצים, הנשימה משתנה, אין כוחות אפילו לדברים הכי בסיסיים.
זה טבעי. את לא לבד בזה ואת לגמרי בסדר .
אני רואה שוב ושוב כיצד כשנותנים מקום לכאב ומקבלים ליווי נכון, משהו מתחיל לזוז.
לאט, אבל באופן שנבנה ומתחזק עם הזמן.
יש דרך לצאת מזה ולבנות חיים שירגישו שלך באמת.
מה יכול לעזור עכשיו?
· לא לנסות “להיות בסדר” – רק לבחור דבר אחד שאת יכולה לעשות היום. קטן. מעשי. נעים אם אפשר.
· לדבר עם מישהו שאת סומכת עליו. לא כדי שיפתור – רק כדי שלא תהיי לבד עם זה.
· לייצר מסגרת קבועה של משהו – גם אם קטן. שעה קבועה של הליכה, ארוחה, טלוויזיה או כל דבר אחר. שגרה קטנה מייצרת תחושת יציבות.
· להניח לעצמך. ממש ככה. להגיד לעצמך: גם אם היום הזה לא ייראה כמו שחשבתי – זה בסדר. אני עושה מה שאני יכולה כרגע.
ואם תרגישי שמתאים לך ליווי רגשי שמחזיק גם את הכאב וגם מייצר תנועה קדימה – אני כאן 💙
סיגל שלייפר
אימון אישי לצמיחה מתוך משבר
מבינה לליבך.
אומר לך מה לי עזר.
להבין שהשינוי שאת עוברת הוא שינוי גדול שלוקח לו זמן.
כל שינוי בעצם מערער מצב קיים , והמצב החדש טרם נוצר ולכן הרגל פה רגל שם מבלבל.
השינוי הוא עד הפיזי.
כי הפיזי מתאם עצמו למחשבות שלך.
כל המערכת שלך משתנה כרגע.
הכל תלוי בך איך את תופסת את המציאות.
מה המחשבות שמנהלות אותך כרגע.
דברי עם חברים ושחררי מעליך את הקושי הרגשי כל יום.
תכריחי את עצמך לקום ליום של שגרה.
דברי לעצמך בחיובי
שימי לך פתקים או תזכורות בטלפון שהכל זמני, צרי מנטרות חיוביות של צמיחה.
והסתייעי בטיפול רגשי.