אנחנו עדיין בלי הסכם רשמי. הכול בעל-פה.
אבל עכשיו החגים מתקרבים, וכל אחד מושך לכיוון שלו והוא אומר שהילדים צריכים להיות אצלו בערב חג כי 'כך היה בשנה שעברה'.
אני לא מרגישה שיש לי כלים להתמודד עם זה.
האם יש דרך חוקית או מגשרת להסדיר את ענייני החגים כשאין עדיין הסכם חתום?
ברוכים הבאים ל"מעגלים של תמיכה" – הבית החם והתומך לכל מי שמתמודד עם תהליך גירושין.
הפורום שלנו נועד להיות מרחב בטוח ופתוח בו תוכלו למצוא אוזן קשבת, לקבל תמיכה רגשית ולחלוק את החוויות האישיות שלכם עם אחרים הנמצאים במסע דומה.
בין אם אתם בתחילת התהליך, בעיצומו או לאחר סיומו, כאן תוכלו לשאול שאלות ולקבל מענה מקהילה מבינה ומכילה, כולל עצות מועילות מבעלי מקצוע בתחומים הרלוונטיים.
אנו מאמינים בכוחה של קהילה לתמוך ולחזק, ולכן יצרנו את הפורום הזה כדי לאפשר לכם להתמודד עם השינויים והאתגרים של הגירושין כשאתם מוקפים באנשים שמבינים אתכם. הצטרפו עוד היום לדיונים, שתפו את התובנות שלכם והיו חלק ממעגל תמיכה משמעותי שיכול לעשות את ההבדל.
כאשר אין הסכם מוסדר מראש לגבי חגים, הכלל הוא שהסדרי השהות הרגילים נמשכים גם בתקופות החג. כלומר, ההורה שאצלו הילדים אמורים להיות לפי ההסדר השבועי – ממשיך לשהות איתם גם בחג, אלא אם תוסכם חלוקה אחרת.
בפועל, כדי למנוע חוסר ודאות ועימותים, נהוג לפנות לגישור ולנסח מנגנון ברור ושוויוני לחלוקת החגים.
על בסיס דו שנתי מכינים טבלה של כל החגים הרלוונטיים ומחלקים אותם באופן שבו הילדים נמצאים לסרוגין חג אחד אצל הורה אחד ובחג הבא אצל ההורה השני ובשנה העוקבת מחליפים כך למשל אם ראש השנה היה אצל האב , בשנה הבאה יחגגו הילדים את ראש השנה אצל האם).
בתי המשפט, כאשר הם נדרשים להכריע בכך, נוטים לקבוע חלוקה הוגנת ושווה בין ההורים, מתוך ראייה שטובת הילדים היא לשמור על קשר רציף ומשמעותי עם שני הצדדים.
לסיכום, הייתי ממליצה להסדיר את הנושא בהקדם באופן מוסכם כדי להבטיח שתקופות החגים יתנהלו בצורה ברורה, רגועה וללא מחלוקות מיותרות.