לפעמים זה מרגיש כאילו סוף העולם הגיע.
אני סגור בממ"ד עם הילדה מאז יום שישי, והגרושה שלי מטיילת בחופים, מצטלמת ומשוויצה ברשתות החברתיות, היא נראית שמחה ומאושרת.
ואני מתמודד עם הצפה של הודעות וסקרנות סביב הסיפור שלנו.
15 שנות זוגיות שהסתיימו, ואני לבד עם דיכאון, פחדים, חרדות, ריקנות ובדידות.
אני מנסה לתפקד בשביל הילדה שלי, לשים מסכה מול העולם אבל בפנים נשבר.
ליאור,
אתה מתנהל נכון, וזה יוכיח את עצמו לאורך זמן. אתה צריך לעסוק בך ובילדה. זה אומר לאפשר לעצמך להרגיש, להסתגר, להרגיש בדידות, הכל. זה המצב הטבעי.
מניסיון, ממליצה שתשקיע בך ובבת, ואל תתעסק במה לומר לאחרים (אלו החיים שלך!) או במה גרושתך עושה. זה לא יוביל למקום טוב.
אנשים מציגים ברשתות מה שהם רוצים להציג. זה לא רלוונטי אליך ולא יקדם אותך.
כשתהיה שלם מבפנים (וייקח זמן ותהליך), כל אלו לא יעניינו אותך.
בהצלחה ענקית