המשפחה שלי תומכת בי, אבל גם שופטת אותי.
אמא שלי אומרת ש'ככה זה כשמתגרשים', שאקבל את זה כמו גדולה.
אבא שלי שותק, והאחים שלי פשוט לא שואלים כלום.
אני מרגישה לא שייכת ליד השולחן.
כאילו אני 'הגירושין' ולא הבת, האחות, האמא.
איך מדברים עם משפחה על התחושות האלה, מבלי להרגיש קטנה או מתלוננת?
ברוכים הבאים ל"מעגלים של תמיכה" – הבית החם והתומך לכל מי שמתמודד עם תהליך גירושין.
הפורום שלנו נועד להיות מרחב בטוח ופתוח בו תוכלו למצוא אוזן קשבת, לקבל תמיכה רגשית ולחלוק את החוויות האישיות שלכם עם אחרים הנמצאים במסע דומה.
בין אם אתם בתחילת התהליך, בעיצומו או לאחר סיומו, כאן תוכלו לשאול שאלות ולקבל מענה מקהילה מבינה ומכילה, כולל עצות מועילות מבעלי מקצוע בתחומים הרלוונטיים.
אנו מאמינים בכוחה של קהילה לתמוך ולחזק, ולכן יצרנו את הפורום הזה כדי לאפשר לכם להתמודד עם השינויים והאתגרים של הגירושין כשאתם מוקפים באנשים שמבינים אתכם. הצטרפו עוד היום לדיונים, שתפו את התובנות שלכם והיו חלק ממעגל תמיכה משמעותי שיכול לעשות את ההבדל.
שחר יקרה
הדברים שלך נוגעים ללב. הרבה מתגרשים ומתגרשות מספרים שהם מרגישים בדיוק ככה כאילו ברגע שהתחיל תהליך הגירושין הזהות שלהם מצטמצמת רק לזה והמשפחה כבר לא רואה אותם כבת אחות או אמא אלא כ“הגירושים”
מהצד המשפטי אני יכולה לומר לך את לא “תיק” ואת לא “הליך”. את אישה עם זהות מלאה וההליך המשפטי הוא רק חלק קטן מהסיפור שלך
מהצד המנטלי את יכולה לבחור איך לשים גבולות רגשיים. למשל
לשתף את המשפחה בצורה ממוקדת משפט או שניים ולא להרגיש שאת חייבת להסביר או להצדיק
להגיד בצורה רגועה חשוב לי שתדעו שאני מתמודדת ושאני כאן גם כבת שלכם וכאחות לא רק כמי שמתגרשת. זה מנסח את הצורך שלך מולם בלי להרגיש קטנה או מתלוננת
לזכור שמי ששופט עושה את זה מתוך הקושי שלו לא מתוך הגדרה שלך
בפועל הרבה פעמים ברגע שאת מציבה את המשפט הפשוט הזה "אני רוצה שיזכרו בי כאדם שלם " לא רק כמתגרשת משהו מתרכך גם בצד השני.
וזה לא אומר שתמיד תמצאי מהם מענה מלא אבל זה אומר שאת תדעי שדיברת את עצמך בבירור ושם מתחיל השינוי לא בהכרח בתגובה שלהם אלא בעמידה שלך מול עצמך.
שחר יקרה,
הדברים שקורים במשפחה מאוד קשים. השיפוט הזה, לא הוגן.
בטח כשאף אחד לא באמת חווה את מה שאת חווה.
בתחילת התהליך, אנחנו מדברים על הנושא הזה המון. כדי להבין, לעכל. יתכן שזה מה שאמא שלך עוברת כרגע.
לגבי השתיקה של אבא שלך והאחים – אולי הם פשוט לא יודעים מה להגיד. הם לא רוצים לפגוע.
יתכן וכדאי לשבת איתם ולשאול: איך אתם מרגישים עם המצב הזה? יש משהו שתרצו לשאול אותי?
אני מרגישה ש… אתם מדברים איתי רק על הגירושים / אתם כועסים עלי – כל מה שאת מרגישה והייתי רוצה שנשנה את זה.
בהצלחה