החגים תמיד היו טעונים אצלי.
גם כשהיינו ביחד, כל חג היה מלחמת עולם על מי הולכים, כמה זמן, איפה ישנים.
ועכשיו? הכל נפער מחדש.
הריח של התבשילים, השירים, אפילו הצלחות, מחזירים אותי לריבים.
אני מנסה לבנות שגרה חדשה, אבל החגים מפעילים לי כל כפתור.
איך מצליחים לשבור את ההרגלים הכואבים, מבלי לנתק את כל מה שהיה?
היי, מה שאת מתארת כל כך טבעי. החגים הם כל כך משפחתיים ופתאום – המשפחה אחרת.
החדשות הטובות – אין יותר ריבים ומלחמות עולם. את מחליטה לאן הולכים.
עבורי, הפתרון הגיע מסוויץ שעשיתי לעצמי בראש: אני עדיין משפחה. אני והילדים הם משפחה שלמה לגמרי. התלבשתי יפה, הכנתי עוגה, חייכתי והגעתי. אני מאוד אוהבת להיות עם המשפחה שלי – והייתי איתם. ונכון – היו הרבה רגעים שהרגשתי את החוסר. והיתה צביטה בלב. אבל זה המצב החדש.
אם את בלי הילדים, בקבוצות הגרושים גרושות השונות, ישנן התארגנויות לערב חג יחד. אולי זה יטרגר פחות …
בהצלחה
היי נעה,
בעיניי, אם תצליחי לשנות את הסיפור שאת מספרת לעצמך, את תגלי שאת במקום טוב, רק שלא שמת לב בכלל. אם היו ריבים סביב זה (ותאמיני לי, הייתי שם…), קחי אוויר ותשמחי שזה נחסך ממך. שכשאת בחג עם הילדים, את איתם. ויש שקט מסביב. או רעש מהסוג הנכון…
וכשאת לא איתם, קחי את הזמן. תבני את עצמך. תכתבי, תקראי, תצאי. משהו קטן בכל פעם. זה שקט שלא הכרת לפני כן, אבל את כל כך תברכי אותו.
בהצלחה!
אוסיף לכל הדברים הנפלאים שנאמרו,
החג מסמל משפחתיות, יחד , שייכות, התכנסות ועוד…
המשפחה שינתה פניה.
זה לא אומר שאינך שייכת.
ההתחלה היא קשה וזה ברור.
רק שתראי כי אנחנו מתובנתים כבני אדם.
אולי אם רק תעצרי ותשאלי את עצמך מה בא לך באמת או מה את זוכרת מתוך אותן התכנסויות שהיו בעבר,
אולי תופתעי לגלות שפחות כואב לך.