הבן שלי בן 7, ובגלל שהשנה הוא לא איתי בערב חג, אלא עם אמא שלו, כבר התחלתי "לפצות" אותו מראש:
טיול מיוחד ביום למחרת, מתנה קטנה, וגם הבטחתי לו לבחור קינוח ליום השני.
אבל בפנים… משהו בי מרגיש שאני מנסה לקנות את האהבה שלו מחדש.
ואולי הוא בכלל לא מרגיש צורך בפיצוי, אלא אני?
איך יודעים מתי זה פינוק חיובי, ומתי אני פשוט מכסה על תחושת אשמה?
אשמח להכוונה, תודה לעוזרים ולעוזרות.
ברוכים הבאים ל"מעגלים של תמיכה" – הבית החם והתומך לכל מי שמתמודד עם תהליך גירושין.
הפורום שלנו נועד להיות מרחב בטוח ופתוח בו תוכלו למצוא אוזן קשבת, לקבל תמיכה רגשית ולחלוק את החוויות האישיות שלכם עם אחרים הנמצאים במסע דומה.
בין אם אתם בתחילת התהליך, בעיצומו או לאחר סיומו, כאן תוכלו לשאול שאלות ולקבל מענה מקהילה מבינה ומכילה, כולל עצות מועילות מבעלי מקצוע בתחומים הרלוונטיים.
אנו מאמינים בכוחה של קהילה לתמוך ולחזק, ולכן יצרנו את הפורום הזה כדי לאפשר לכם להתמודד עם השינויים והאתגרים של הגירושין כשאתם מוקפים באנשים שמבינים אתכם. הצטרפו עוד היום לדיונים, שתפו את התובנות שלכם והיו חלק ממעגל תמיכה משמעותי שיכול לעשות את ההבדל.
אביעד יקר
הכנות שלך נוגעת ללב והרבה הורים גרושים מרגישים בדיוק את המתח הזה בין הרצון לתת לילד חוויה חיובית לבין החשש שזה נובע מתחושת אשמה
חשוב לזכור שילד בן שבע לא מחפש פיצוי אלא נוכחות יציבה ואהבה ברורה. טיול, קינוח או מתנה קטנה יכולים להיות חוויה כיפית כל עוד הם לא באים במקום הקשבה ושיחה פשוטה איתו.
כדי לדעת אם זה פינוק חיובי או כיסוי על אשמה שים לב לשאלה אחת פשוטה האם אני עושה את זה כדי לשמח אותו או כדי להרגיע אותי. אם המטרה היא לשמח אותו זה בריא. אם זה נובע רק מרצון למחוק אשמה פנימית עדיף לעצור לנשום ולהגיד לו במילים פשוטות אני אוהב אותך ותמיד שמח להיות איתך.
ילדים זוכרים לא את גודל המתנות אלא את התחושה שההורה רואה אותם באמת. ברגע שאתה נותן לו חוויה מתוך שמחה ולא מתוך חוב פנימי הוא יקבל אותך במלואך ולא את הפיצוי.
היי אביעד,
הכוונות שלך מהממות, והחשיבה סביבן – יותר!
לדעתי, לא תדע, עד שלא תנסה.
אם הוא ירוויח אותך כאבא, ואתה אותו – כבן, ויהיה לכם זמן איכות שהוא יצפה לו (לא מסיבות חומריות מבחינתו, או לא רק…), זה מצוין.
אם הוא יצפה לזמן איתך, רק כי ידע שיכול לקבל מתנות וקינוחים, אני מתארת לעצמי שזה לא מקום שתרצה להיות בו בטווח הרחוק, גם אם זה הדבר שהכי קל לעשות, ותוכל להתכוונן בהתאם.
בסוף, מה שילדים רוצים זה חום ואהבה, להרגיש שרואים אותם, שמתעניינים בהם, שמדברים איתם. בדיוק כמוך, וכמו שהיית כילד.
בהצלחה!