שאלה: איך מתמודדים עם גרוש שלא משתף פעולה בטיפול בילד?

הי, תודה על השיתוף הכנה. נשמע שאת נמצאת בעומס רגשי מתמשך, כשכל החלטה קטנה הופכת לקרב מתיש – וזה שוחק, במיוחד כשמה שמניע אותך הוא הרצון לדאוג לרווחה של הילד שלך.

הרבה פעמים, בתוך קונפליקט כזה, הילד לא רק “נפגע מהמצב” – הוא מתחיל ללכת לאיבוד בתוכו. מצד אחד הוא קולט את המתח, מצד שני הוא לא יודע מה מותר לו להרגיש או להגיד – וככה הוא סוחב שקט כבד שאף אחד לא ממש שומע.

מה שעוזר במצבים כאלה – הוא:
• ליצור עוגנים רגשיים קבועים – טקסים קטנים של ביטחון (אפילו שיחה קבועה בערב או מחברת רגשות משותפת).
• לא “לגונן מהאמת”, אלא להסביר בפשטות מה קורה – בלי להעמיס פרטים, אבל גם בלי להסתיר רגשות.
• ובעיקר – לא להשאיר את עצמך לבד.
הילד צריך להרגיש שאת יציבה גם אחרי שאת נופלת ותדעי להרים את עצמך. כדי שגם את תוכלי להחזיק אותו.

אם תרגישי שזה הזמן לקבל ליווי רגשי שייתן לך (או לו) כלים להתנהל בתוך הכאוס – תרגישי חופשי לכתוב לי שוב.
זה לא תמיד קל או תלוי במערכת – אבל זה כן יכול להשתנות מבפנים.