היינו משפחה עם מסורת – תפוח בדבש בסבתא, שיר פתיחה קבוע, שיחות נפש.
מאז שנפרדנו, החג מרגיש כאילו איבד את הנשמה.
אני רוצה לבנות משהו חדש לעצמי ולילדים אבל אני לא יודע מאיפה מתחילים.
איך יוצרים טקס חגיגי חדש שלא ירגיש מאולץ או מלאכותי?
הי קורל, גירושין עשויים למלא אחר צורך בשינוי משמעותי במצב החיים האישיים והמשפחתיים, ובתוך זה רצון ליצור דברים מחדש, ולהתנתק מדברים שנתפסים אצלנו כקשורים ל"פרק הקודם" בחיינו.
הרצון הזה טבעי, והוא מביא עימו, פעמים רבות, מוטיבציה חיובית לעשיה ויצירתיות רבה.
יש כיום מגוון גדול של דוגמאות לסגנונות לחוג חגים יהודיים בדרגות מסורת וחילוניות שונות. חיפוש בגוגל יפגיש אותך עם מגוון ארגונים שמציעים טקסים ופרקטיקות יפות, ותוכלי לראות מה מדבר אליך באופן אישי (למשל, טקסים של ארגונים כמו בינ"ה או התנועה הקיבוצית או טקסים דתיים יותר ומסורתיים יותר).
בעיניי, יש סיכוי טוב שתראי רעיונות יפים, שתרצי לאמץ לשולחן החג ולמשפחתיות שלכם.
לצד זה, אני הייתי מבררת עם עצמי (את עם עצמך…) מה מהדברים שהיו במשפחתי בעבר בחגים היה אהוב עליי, ולא הייתי רוצה להתנתק ממנו. הייתי מנסה לחשוב האם אפשרי לשזור את החדש עם הישן, ולא לוותר על דברים שמהווים חלק מהזהות שלי, למרות שזהות זו משתנה חלקית.
לשילוב זה יש יתרון גם עבור ילדיך – שמירה על רציפות והימנעות מקטיעות קיצוניות היא ערך חשוב בהתפתחות ילדים. ניתן גם לשתף את הילדים במחשבות על תכנון טקס החג: מה הם אוהבים, מה חשוב להם, מבלי לוותר על הדברים שחשובים לך, וכך לייצר דוגמא טובה לשיח משפחתי שמגשר בין רצונות ודוגמא לדיאלוג שמחבר ובונה חדש מבלי להרוס את הישן. זכרי לאורך הדרך שבניית החיים מחדש לאחר הפרידה לוקחת זמן. לעיתים עוברות כמה שים עד שההרגלים והיחסים מתייצבים. מאחלת לך הצלחה והנאה בדרך…
הי קורל, גירושין עשויים למלא אחר צורך בשינוי משמעותי במצב החיים האישיים והמשפחתיים, ובתוך זה רצון ליצור דברים מחדש, ולהתנתק מדברים שנתפסים אצלנו כקשורים ל"פרק הקודם" בחיינו.
הרצון הזה טבעי, והוא מביא עימו, פעמים רבות, מוטיבציה חיובית לעשיה ויצירתיות רבה.
יש כיום מגוון גדול של דוגמאות לסגנונות לחוג חגים יהודיים בדרגות מסורת וחילוניות שונות. חיפוש בגוגל יפגיש אותך עם מגוון ארגונים שמציעים טקסים ופרקטיקות יפות, ותוכלי לראות מה מדבר אליך באופן אישי (למשל, טקסים של ארגונים כמו בינ"ה או התנועה הקיבוצית או טקסים דתיים יותר ומסורתיים יותר).
בעיניי, יש סיכוי טוב שתראי רעיונות יפים, שתרצי לאמץ לשולחן החג ולמשפחתיות שלכם.
לצד זה, אני הייתי מבררת עם עצמי (את עם עצמך…) מה מהדברים שהיו במשפחתי בעבר בחגים היה אהוב עליי, ולא הייתי רוצה להתנתק ממנו. הייתי מנסה לחשוב האם אפשרי לשזור את החדש עם הישן, ולא לוותר על דברים שמהווים חלק מהזהות שלי, למרות שזהות זו משתנה חלקית.
לשילוב זה יש יתרון גם עבור ילדיך – שמירה על רציפות והימנעות מקטיעות קיצוניות היא ערך חשוב בהתפתחות ילדים. ניתן גם לשתף את הילדים במחשבות על תכנון טקס החג: מה הם אוהבים, מה חשוב להם, מבלי לוותר על הדברים שחשובים לך, וכך לייצר דוגמא טובה לשיח משפחתי שמגשר בין רצונות ודוגמא לדיאלוג שמחבר ובונה חדש מבלי להרוס את הישן. זכרי לאורך הדרך שבניית החיים מחדש לאחר הפרידה לוקחת זמן. לעיתים עוברות כמה שים עד שההרגלים והיחסים מתייצבים. מאחלת לך הצלחה והנאה בדרך…