בחרתי להתגרש כי כבר לא הייתה אהבה, כי נשברתי מבפנים בזוגיות שכיבתה אותי. עזבתי את הבית בלית ברירה.
היום אני גר קרוב, והילדים איתי חצי מהזמן.
אבל קשה להם, מאוד. היום הבן שלי בכה ואמר שהוא לא רוצה הורים גרושים, הוא רק רוצה את שני ההורים שלו יחד.
הוא לא מבין למה זה קרה לו ואני לא מצליח להסביר מבלי להישבר בעצמי.

אני יודע שלא יכולתי להישאר במקום ההוא, אבל הלב שלי נשרף על מה שזה עשה להם.
הכאב על המשפחה שהתפרקה חי בי כל יום.

איך חיים עם זה?

מה ההבדל בין הסכם ממון להסכם גירושין?

הורי, בני 75+, החליטו להיפרד ולעבור להתגורר בנפרד.
אין להם נכסים משותפים, אך קיים חשבון בנק משותף וכן הסכם ממון שנחתם בשנים האחרונות בעקבות פערים כלכליים והלוואות.
כרגע הם לא ממהרים לבצע גירושין פורמליים כי לא יודעים מה ההשלכות שיביאו איתם ובפגיעה בכל אחד מהם.

המטרה היא לקבל תמונה מדויקת של ההשלכות והמשמעויות הכלכליות של גירושין בגיל הפנסיה לטובת קבלת החלטה מושכלת.
תודה מראש למי שיכול לשפוך אור.

החגים תמיד היו טעונים אצלי.
גם כשהיינו ביחד, כל חג היה מלחמת עולם על מי הולכים, כמה זמן, איפה ישנים.
ועכשיו? הכל נפער מחדש.
הריח של התבשילים, השירים, אפילו הצלחות, מחזירים אותי לריבים.
אני מנסה לבנות שגרה חדשה, אבל החגים מפעילים לי כל כפתור.
איך מצליחים לשבור את ההרגלים הכואבים, מבלי לנתק את כל מה שהיה?

הבן שלי בן 7, ובגלל שהשנה הוא לא איתי בערב חג, אלא עם אמא שלו, כבר התחלתי "לפצות" אותו מראש:
טיול מיוחד ביום למחרת, מתנה קטנה, וגם הבטחתי לו לבחור קינוח ליום השני.
אבל בפנים… משהו בי מרגיש שאני מנסה לקנות את האהבה שלו מחדש.
ואולי הוא בכלל לא מרגיש צורך בפיצוי, אלא אני?
איך יודעים מתי זה פינוק חיובי, ומתי אני פשוט מכסה על תחושת אשמה?
אשמח להכוונה, תודה לעוזרים ולעוזרות.

האם נכון לעשות שינוי קריירה במהלך או אחרי תקופת הגירושין ?

איך ממשיכים לתפקד כשכל הגוף כואב והלב מרגיש מרוסק ?
איך קמים בבוקר, מדברים עם אנשים, מתפקדים בבית
כשכל תא בגוף מרגיש שבור ?
איך מוצאים את הכוחות, כשהנשמה מרגישה כל כך מפוררת ?

יש לי קשר חדש, אבל אני מתלבט אם זה מוקדם מדי.
אני לא רוצה לפגוע בילדים או ליצור בלבול.
מתי נכון להכניס בת זוג חדשה לחיים של הילדים ?

אני מרגיש ש"הפסדתי" את תפקיד ההורה המרכזי.
איך משקמים את הקשר עם הילדים אחרי גירושים ? איך בונים את האמון מחדש ?
הקשר התרופף, בעיקר עם המתבגר, אני מרגיש פחות רלוונטי בחיים שלו.

אני בתחילתו של תהליך פרידה, שמתקיים כרגע ברוח טובה ובכוונה ללכת לגישור.
אנחנו הורים לשני ילדים צעירים, והכיוון הוא משמורת משותפת. מתכננים למכור את הדירה וכל אחד לשכור לעצמו דירה משלו.
יש בינינו פערי הכנסה, ואני מתחילה להבין שיש המון דברים שצריך לשים לב אליהם בהסכם, חלקם כנראה בכלל לא עלו לי לראש.
אשמח מאוד לשמוע מכם, ממה חשוב לא להתעלם ? אילו סעיפים או נקודות כדאי לבדוק היטב ?
תודה מראש על כל עצה מניסיון אישי

האם כדאי להכניס הדרכת הורים כחלק מתהליך הגירושין ?

הביטחון שלי קיבל מכה חזקה, אני מרגיש ויודע שאני לא אותו אדם שהייתי.
איך אפשר להשתקם ולא לתת לפרידה להשפיע על הביטחון העצמי שלי מול נשים בעתיד ?
אני לא רואה איך אחזור להאמין בעצמי מול זוגיות חדשה

אצלי יש כללים ברורים ואצלה הכול זורם.
בעקבות זאת הילדים מתחילים לשחק בינינו.
איך משמרים קו חינוכי בלי להיכנס לעימותים ?

איך מסבירים לילד על הפרידה בצורה שתשמור על תחושת ביטחון ?

איך בונים יציבות כלכלית מחדש אחרי הגירושין ?

איך אפשר להתגרש בצורה מכבדת ונעימה, גם כשיש הרבה אמוציות ברקע ?
אני לא רוצה להיגרר למלחמות, אבל קשה לי עם ההשפלות וההצקות מצידו.
האם עדיף לקחת עורך דין משותף כדי לשמור על אווירה רגועה, או שלכל אחד עדיף שיהיה ייצוג נפרד ?
אני גם קצת חוששת להרגיש מרומה, כי הוא מבין טוב יותר בעניינים של חוזים וכספים, ואני פחות.

בשנים הקודמות תמיד עשיתי את החגים לבד – בישולים, סידורים, תכנון לילדים.
עכשיו אני לבד אבל באמת.
יש לי משפחה וחברים, אני יכולה לבקש שיבואו לעזור, לשבת איתי.
אבל יש בי קול שאומר 'תתמודדי לבד את כבר לא חלק ממשפחה'.
האם לבקש עזרה? איך בכלל מבקשים עזרה בלי להרגיש נזקקת?
ארגיש כאילו לקחו ממני את העצמאות..

מה עושים כשהילד מסרב לדבר עם אחד ההורים?

על הנכס המשותף שלנו יש משכנתא ואני רוצה לדעת מה עליי לעשות כדי שאוכל להעביר אותו על שמי ? תודה לעוזרים

החג מתקרב, וטרם דיברנו על החלוקה.
לא קבענו בדיוק איפה יהיו הילדים, מכיוון שכל אחד חיכה שהשני ייזום.
אבל האמת? לי לא נעים.
אני מרגיש שכל פעם שאני מעלה נושא פרקטי, אני נתפס כ"מתקטנן" או "בעייתי".
אז שתקתי ועכשיו נשארו ימים בודדים לחג.
איך מבקשים הסדרה של נושא רגיש כזה בלי שזה יתפוצץ?

אני עובר תקופה לא פשוטה עם אשתי, ואנחנו בתהליך פרידה.
חשוב לי לשמור על יציבות כלכלית ולכן החלטתי לנסות לקנות את חלקה בדירה המשותפת.
על הנכס קיימת משכנתא קטנה של כ־200,000 ש"ח, ויש לי גם הלוואות נוספות שאינן קשורות לדירה.
פניתי לבנק בבקשה להלוואה, אך נאמר לי שאני לא עומד ביחס ההחזר וכי לא ניתן לאשר לי את ההלוואה.
אני מרגיש מבולבל ואבוד, ומחפש דרכים שיאפשרו לי לממש את הכוונה הזו.
האם יש פתרונות או אפשרויות אחרות שיכולות לעזור לי במצב כזה?

במהלך תקופת המלחמה אני עובדת בעבודה חיונית (בבית חולים) ויש לי משמורת מלאה על הילדים. בזמן שהם בבית ואין מסגרות, הגרוש מסרב לקחת חלק בטיפול בהם ואני נשארת חסרת אונים.
– מה החוק אומר במצב כזה?
– האם יש תקנות שמחייבות את ההורה השני לקחת אחריות בימי חירום?
– איך הייתן מתמודדות עם סיטואציה כזו?
אשמח לשמוע עצות, סיפורים דומים וכל פיסת מידע שיכולה לעזור.

איך לעזור לילדים לשרוד את תקופת הגירושין ולמזער את הנזקים?

אנחנו עדיין בלי הסכם רשמי. הכול בעל-פה.
אבל עכשיו החגים מתקרבים, וכל אחד מושך לכיוון שלו והוא אומר שהילדים צריכים להיות אצלו בערב חג כי 'כך היה בשנה שעברה'.
אני לא מרגישה שיש לי כלים להתמודד עם זה.
האם יש דרך חוקית או מגשרת להסדיר את ענייני החגים כשאין עדיין הסכם חתום?