מתמודדים עם גירושין כשיש ילדים בתמונה?
זה מורכב, זה כואב, אבל אתם לא לבד.
כאן תוכלו לשתף, לשאול, להתייעץ ולקבל תמיכה מהלב.
🧡 כי גם כשנפרדים, ההורות נשארת.
הילדים יהיו איתי השנה בערב חג.
אני יכולה להכין ארוחה קטנה רק לנו, אבל אני גם שוקלת להזמין את אחותי עם המשפחה שלה, או אולי חברים שגם גרושים.
מצד אחד, לא רוצה להרגיש לבד.
מצד שני, לא רוצה להפוך את החג למסיבת רחמים.
מה עדיף לילדים – אינטימיות משפחתית או חג 'גדול' ומלא יותר?
היום עזבתי את הבית שבנינו יחד.
הכל מרגיש פתאום צפוף, קטן, זמני – אחרי הבית שהכיל אותנו.
הילדים לא רוצים לעבור, ואני מרגישה שאני שוב פעם שוברת להם משהו.
זה מרגיש כמו אובדן קטן.
איך קמים מהשבר הזה? איך ממשיכים מכאן עבורם וגם בשבילי?
המשפחה שלי תומכת בי, אבל גם שופטת אותי.
אמא שלי אומרת ש'ככה זה כשמתגרשים', שאקבל את זה כמו גדולה.
אבא שלי שותק, והאחים שלי פשוט לא שואלים כלום.
אני מרגישה לא שייכת ליד השולחן.
כאילו אני 'הגירושין' ולא הבת, האחות, האמא.
איך מדברים עם משפחה על התחושות האלה, מבלי להרגיש קטנה או מתלוננת?
אנחנו בדרך למשמורת משותפת, ויש לנו כוונות טובות להצליח בשיתוף ההורות.
אבל אני שומע דעות שונות לגבי המשמעות האמיתית של משמורת משותפת, מבחינה משפטית וכלכלית.
מה בעצם כוללת המשמורת המשותפת ? איך זה משפיע על תשלומי המזונות ועל החלוקה של האחריות היומיומית ?
אשמח לשמוע מניסיונכם ולברר מה חשוב לדעת מראש.
מרגיש שיש מניפולציה באוויר, וזה כואב.
לפעמים הילד שלי חוזר עם משפטים שממש לא ממנו, אני מכיר אותו כל כך טוב.
מה עושים כשהילד חוזר עם מסרים שמסכסכים בינינו ?
אני לא רוצה להכניס את הילד לקו האש אבל איך מתמודדים בלי להכניס אותו ?
לצערי לא הכנסתי להסכם הגירושין סעיף שמתייחס לגיוס למילואים.
הילד במשמורת משותפת, אבל בפועל כשאבא שלו מתגייס הוא איתי כמעט כל הזמן, בלי הסדרה או פיצוי.
האם מישהי הכניסה להסכם הגירושין סעיף שמתייחס למצבים כמו גיוס למילואים או מצב חירום?
במידה ולא איך התמודדתן עם זה בפועל, ניסיתן לעדכן את ההסכם לאחר מכן?
אשמח ללמוד מניסיונכן או לקבל רעיונות לפתרונות.
אני לא מראה רגשות בדרך כלל, אבל בפנים אני מרוסק.
תמיד חינכו אותי ש"גבר לא בוכה" אבל עכשיו הלב שבור, והכאב לא נותן מנוחה.
איך לומדים לדבר על זה בלי להרגיש חלש ?
איך פותחים את זה מול מישהו בלי להרגיש שוויתרתי על עצמי ?
אני גרושה, והילדים גרים לסירוגין איתי ועם אביהם, כשכל אחד מאיתנו גר בעיר אחרת. בתקופת המורכבת הזו, כשיש מגבלות ביטחוניות, מעבר בין ערים נהיה מאתגר ולא תמיד אפשרי.
רציתי לשאול איך מתמודדים עם זה?
האם יש חוקים או הנחיות שעוזרים להורים לשמור על טובת הילד במצב כזה?
איך אני יכולה לדעת מה מותר, מה אפשרי ומה נכון לעשות?
תודה לעוזרים ולעוזרות.
בחרתי להתגרש כי כבר לא הייתה אהבה, כי נשברתי מבפנים בזוגיות שכיבתה אותי. עזבתי את הבית בלית ברירה.
היום אני גר קרוב, והילדים איתי חצי מהזמן.
אבל קשה להם, מאוד. היום הבן שלי בכה ואמר שהוא לא רוצה הורים גרושים, הוא רק רוצה את שני ההורים שלו יחד.
הוא לא מבין למה זה קרה לו ואני לא מצליח להסביר מבלי להישבר בעצמי.
אני יודע שלא יכולתי להישאר במקום ההוא, אבל הלב שלי נשרף על מה שזה עשה להם.
הכאב על המשפחה שהתפרקה חי בי כל יום.
איך חיים עם זה?
אני מרגיש ש"הפסדתי" את תפקיד ההורה המרכזי.
איך משקמים את הקשר עם הילדים אחרי גירושים ? איך בונים את האמון מחדש ?
הקשר התרופף, בעיקר עם המתבגר, אני מרגיש פחות רלוונטי בחיים שלו.
אני מגדלת את שלושת הילדים לבד.
מאז שנפרדנו, אני בקושי סוגרת את החודש.
החגים מביאים איתם רצון לתת – בגדים חגיגיים, ארוחה כמו שהיו רגילים אליה, אפילו רק סידור פרחים לשולחן…
אבל כשאני רואה את הסל הקניות בסופר, אני מרגישה שאני נחנקת.
האם חובה 'לעמוד בסטנדרט' של החג?
איך מנהלים תקופת חגים בלי להתמוטט כלכלית?
אני במצב מורכב עם האקס שלי, אנחנו בנתק מוחלט והוא לא מגיב אפילו להודעות בסיסיות שקשורות לילדים.
הבן הגדול שלי (בן 6) חוזר לפעמים עם אמירות קשות, שאבא שלו אומר לו עליי דברים מכאיבים כמו לא אחראית, אמא רעה ואפילו מספרים לו דברים לא נכונים עליי. הם אומרים לו לא לאהוב אותי, ומנסים לזרוע בינינו קרע.
פניתי לעובדת סוציאלית, אבל לא הרגשתי שיש שינוי או התערבות מצידה.
אני מפחדת לאבד את החיבור עם הילדים שלי ולפגוע בקשר האוהב שאני מנסה לשמר איתם.
איך מתמודדים ואילו צעדים יעזרו לי להגן על הילדים ולשמור על החיבור אליהם ?
אם אנחנו מגיעים להסכם מזונות ומדור דרך מגשר, האם הפרוד יוכל בעתיד לפתוח את ההסכם בבית הדין הרבני ולבקש שינוי בגובה המזונות או המדור?
אני יודעת שאם ההסכם היה נחתם בבית הדין, ניתן לפתוח אותו במקרים של שינוי נסיבות מהותי, אבל האם זה נכון גם להסכם שנחתם דרך מגשר ?
ובמידה שכן, האם השינוי יתאפשר רק בבית הדין הרבני, או שגם בבית המשפט לענייני משפחה?
חשוב לי להבין את ההשלכות לפני שאנחנו חותמים.
