בראש השנה קיים רצון לעשות "ריפרש" ולהתחיל מחדש.
עבור זוגות רבים שנמצאים סביב פרידה וגירושין, החג הופך למצב טעון רגיש ולעיתים קשה במיוחד.
ישנם זוגות שעדיין לא סיפרו למשפחה המורחבת או לילדים שהם בתהליך דיסקרטי של פרידה אבל המתח סביב שולחן החג גואה, המבט בעיניים בין בני הזוג מלא במשמעויות נסתרות והמאמץ להחזיק את ההצגה מול ההורים, האחים, הדודים והילדים גובה מחיר רגשי כבד.
יש את הזוגות שזהו החג הראשון שלהם בנפרד.
ילדיהם מבלים עם ההורה השני בהתאמה לזמני השהות שנקבעו ופתאום הבית שקט בצורה כמעט צורמת.
החוויה של שולחן חג שאינו שלם או נפרד מהתא-המשפחתי המוכר, מחדדת את תחושת "החלום ושיברו", גם כשהפרידה הייתה צעד נכון.
ויש את הזוגות שנתנו לעצמם "הזדמנות אחרונה" והם באים אל השנה החדשה עם שאלה פתוחה – האם תהליך השיקום הזוגי יצליח או שזו ההתחלה של הסוף? ההכרעה עדיין לא נפלה וכל התמודדות, גם בשולחן החג, מקבלת משמעות גדולה ביחס לעתידם.
בתוך כל המורכבות הזו חשוב לזכור שאין דרך אחת נכונה להתמודד ובכל זאת יש כמה כללים שיסייעו לנו בהתמודדות עם החג – השינויים, השאלות וזמני שהות חדשים
להיות כנים עם עצמנו
חשוב לעשות סדר פנימי, לפני שניגשים למשפחה.
מה אני מסוגל לספר כרגע, מה עוד מוקדם מדי לשתף ואיזה משקל אני מוכן לשאת בערב חג.
כשאנחנו ברורים עם עצמנו, קל יותר לעמוד מול שאלות או מצבים לא צפויים.
לשמור על גבולות רגשיים
בערב חג מתערבבות שמחה וציפייה עם כאב אישי.
מותר לבחור מתי לשתף ומתי לשמור על פרטיות.
לא חייבים לענות על כל שאלה מסקרנת של קרוב משפחה או חבר, אפשר לומר בנימוס, שזה לא לעכשיו.
זה לגיטימי לא לענות כאן ועכשיו על שאלות פולשניות וזה שומר על הלב.
לתכנן מראש את ההתנהלות עם הילדים
עבור הורים גרושים או כאלה שעומדים להתגרש, החג מדגיש את השינוי המשפחתי.
חשוב לדבר עם הילדים בשפה מותאמת גיל, להרגיע אותם שעדיין יש להם שני הורים שאוהבים אותם ולהסביר מראש איך תיראה חוויית החג ביחד או בנפרד. תחושת השיתוף והוודאות חשובה להם יותר מכל.
להעניק מקום לרגשות
עצבות, געגוע, כעס או חרדה כולם רגשות ומצבים טבעיים שעולים בתקופות כאלה.
דווקא בחג, כשהכול אמור להיות שמח, הם נוטים להציף בעוצמה. לא צריך להדחיק.
אפשר לתת להם מקום, לשתף בן משפחה, חבר קרוב, לכתוב על זה או לפנות לליווי מקצועי ומותאם.
המשפחה כבר לא נראית אותו דבר ודברים מתעדכנים, בהתאמה, אפשר להמציא מסורות קטנות חדשות שמעניקות משמעות.
ערב חג מצומצם עם חברים קרובים, טיול בארץ או בחו"ל במקום מפגש משפחתי גדול, לכתוב ברכה לעצמנו או לילדים שלא איתנו החג.
כל אלה מזכירים שיש חיים חדשים לבנות לעצמנו.
זמני שהות, שמירה על גמישות בחלוקת הזמן עם הילדים:
גם אם יש כבר הסכם גישור ,עם זמני שהות מוגדרים, כדאי להשאיר פתח לגמישות.
אם הצד השני מבקש שינוי חד-פעמי ואין סיבה לסרב, שווה להסכים ולעזור. היום מבקשים ממך עזרה ומחר זה יהיה הפוך, אין ספק שעזרה הדדית היא עדיפה על "יחסי פנקסנות" ואם ישנה זרימה בין ההורים, הילדים הם המרוויחים הגדולים מהשינוי בזמני השהות בחגים.
לדבר בכבוד עם הפרטנר לשעבר
אם החג דורש תיאום, למשל סביב הילדים, כדאי לזכור שגם אם הזוגיות הסתיימה, שיח מכבד ומדויק מגן על כולם.
החג הוא לא הזמן לפתוח חשבונות אלא למצוא את הדרך הנוחה ביותר לאפשר תחושה נעימה עבור המשפחה.
לבקש עזרה בלי להתבייש
לפעמים נדמה שאנחנו חייבים להיות "חזקים" ולעבור הכול לבד.
דווקא בתקופות של שבר משפחתי, החג יכול להיות הזדמנות להיעזר: בחברים טובים, במשפחה קרובה או באיש מקצוע. עזרה היא לא חולשה, אלא חוסן.
לתת לעצמנו מקום לחלום
גם אם ההווה לא פשוט, ראש השנה הוא הזדמנות להציב כוונה.
לכתוב מטרה קטנה לשנה החדשה, לאו דווקא זוגית אלא אישית, זה יכול להכניס תחושת משמעות לחיינו.
לסיכום
אם השנה הזו לא מתחילה כפי שדמיינו, היא יכולה להיות הזדמנות לצמיחה וליצירת דרך חדשה.
כשאנחנו מאפשרים לעצמנו להיות רגישים, ברורים ומכילים כלפי עצמנו וכלפי האחרים, אנחנו לא רק "שורדים" את החג אלא גם מניחים יסודות לשנה שבה נרגיש שלמים יותר עם הבחירות שלנו.
להמשיך להקשיב ללב, להציב גבולות בריאים ולבנות לאט לאט מציאות שתתאים לנו.
החג לא חייב להיות מושלם כדי להיות משמעותי. צריך להיות לנו נינוח ואמיתי סביב מציאות החיים החדשה שלנו.
על הכותבת: אדוה ננטל, עו"ד, מגשרת ויועצת זוגית; בוגרת תואר ראשון ושני במשפטים LL.M, מגשרת משנת 2007, מכהנת כיו"ר ועדת גישור במחוז מרכז מטעם לשכת עורכי-הדין בישראל ומגשרת מהו"ת מטעם הנהלת בתי המשפט בתחומים אזרחי-משפחה ונבחרה לדירוג היוקרתי של Dun's 100, בקטגוריה מגשרת משפחה וירושה מובילה בשנת 2025.
