חגים אחרי גירושין

המדריך להורים גרושים – מהילדים וזמני השהות ועד החג הראשון לבד

יש משהו בחגים שמגדיל הכול, את השמחה, את המשפחתיות, את הציפיות וגם את מה שחסר. אחרי גירושין, שאלות שפעם בכלל לא היו שאלות הופכות פתאום לחלק מההכנות לחג: איפה הילדים יהיו השנה? מי אוסף ומי מחזיר? האם עדיין מוזמנים למשפחה של בן או בת הזוג לשעבר? מה עושים כשהילדים נמצאים אצל ההורה השני וכל הבית שקט? ואיך מתמודדים עם העובדה שהחג שפעם היה "שלנו" כבר לא נראה אותו דבר?
לצד ההתמודדות הרגשית יש גם מציאות פרקטית מאוד: זמני שהות, הסדרי ראייה, חלוקת חגים בין הורים גרושים, הוצאות כפולות, מתנות, נסיעות, משפחות מורחבות ולעיתים גם בני ובנות זוג חדשים. אם אתם בתקופה של פרידה או גירושין והחגים שמתקרבים מכווצים לכם קצת את הבטן, הכתבה הזו נכתבה עבורכם. במדריך הזה אנחנו רוצים לדבר דווקא על הדברים שלא תמיד אומרים בקול. על הילדים, על הגעגוע, על הכסף, על האקס או האקסית, על שולחן החג, על המשפחה המורחבת, על הבית הריק וגם על האפשרות להתחיל ליצור משהו חדש.

למה חגים אחרי גירושין יכולים להיות כל כך מטלטלים?

חגים בנויים על מסורות" מי מארח, איפה יושבים, מי מכין את הדג, מי מביא קינוח, איפה הילדים ישנים ואפילו מי תמיד מאחר. במשך שנים אנחנו יוצרים לעצמנו תמונה של "ככה נראה חג אצלנו" ואז מגיעים הגירושין ומפרקים לא רק את הזוגיות, אלא גם חלק מהטקסים הקטנים שבנינו סביבה. פתאום צריך להחליט מחדש, לפעמים בפעם הראשונה הילדים אינם איתנו בערב החג. לפעמים אנחנו מגיעים לבד למשפחה המורחבת. לפעמים המשפחה של בן או בת הזוג לשעבר הייתה במשך עשרים שנה גם המשפחה שלנו ופתאום אנחנו כבר לא חלק ממנה וכמובן שיש גם את העולם שבחוץ: הרשתות החברתיות מתמלאות בשולחנות חג יפים, משפחות מחובקות וחופשות משפחתיות. דווקא בתקופה שבה אנחנו מנסים להבין איך נראית המשפחה שלנו עכשיו, נדמה שכולם מסביב ממשיכים לחיות בתוך התמונה המשפחתית המושלמת.

לפעמים התמונות המשפחתיות המאושרות של אחרים כואבות יותר מהלבד

אז איפה הילדים בחג?" השאלה שמקבלת משמעות חדשה אחרי גירושין

לפני הגירושין, רוב המשפחות מנהלות את הוויכוח המוכר: אצל ההורים שלך או אצל ההורים שלי? אחרי גירושין, השאלה הופכת אחרת לגמרי.

האם הילדים איתי בכלל?

חלוקת חגים בין הורים גרושים היא הרבה יותר מלוח שנה. מאחורי הטבלה של זמני השהות נמצאים אנשים ורגשות: הורה שמתגעגע, ילד שרוצה להיות בשני המקומות, סבא וסבתא שמחכים לנכדים, ולפעמים שני הורים שכל אחד מהם מרגיש שהחג "נלקח" ממנו.
כדאי, ככל שניתן, לא להשאיר את הדיון לערב החג עצמו. פתחו את ההסכם או את הסדרי השהות מספיק זמן מראש, ודאו ששניכם מבינים באותה צורה את השעות, האיסוף וההחזרה, ופתרו מראש אי־בהירויות. ככל שהמבוגרים מצליחים להוריד את מפלס המתח סביב הלוגיסטיקה, כך הילדים יכולים פשוט להיות ילדים וליהנות מהחג..

משמורת משותפת בחגים: האם הכול באמת צריך להתחלק חצי־חצי?

אחד האתגרים של הורות אחרי גירושין הוא הרצון שהכול יהיה "הוגן"' אותו מספר שעות. אותו מספר חגים. אותה כמות זמן, אבל החיים, ובוודאי חגים, לא תמיד נכנסים בצורה מושלמת לטבלת אקסל. לעיתים יש אירוע משפחתי מיוחד דווקא בחג "של" ההורה השני. לפעמים סבא וסבתא מגיעים מחו"ל. לפעמים הילדים עצמם מבקשים שינוי. ולעיתים מה שהתאים כשהילדים היו בני ארבע כבר לא מתאים כשהם בני ארבע־עשרה.
הסכם טוב והסדרי שהות ברורים הם עוגן חשוב, אבל לצד העוגן נדרשת לעיתים גם גמישות. השאלה אינה רק "מה מגיע לי?", אלא גם "מה ישרת כרגע את הילדים שלנו?". גמישות אינה בהכרח ויתור על זכויות. אפשר להסכים על שינוי נקודתי, לתעד אותו בצורה ברורה ולקבוע מראש כיצד מאזנים אותו, בלי להפוך כל בקשה לשינוי למאבק מחודש על הסכם הגירושין כולו.

ילדים בגירושין בתקופת החגים: בין שני בתים, שתי משפחות והמון רגשות

גם לילדים החגים יכולים להיות מורכבים. אנחנו לפעמים מניחים שאם הם רצים בשמחה לבית של ההורה השני, הכול בסדר. אבל ילד יכול להתרגש מאוד מהחג אצל אבא ובאותו זמן להתגעגע לאמא. הוא יכול ליהנות אצל אמא ולחשוש שאבא נשאר לבד. ילדים עלולים להרגיש שהם צריכים לבחור, לדאוג להורה שנשאר בבית או אפילו להסתיר כמה נהנו אצל ההורה השני כדי לא לפגוע. אחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו יכולים לתת להם הוא רשות ליהנות בשני הבתים. אפשר לומר בפשטות: "אני אתגעגע אליך, אבל אני רוצה שתיהנה.' זה משפט קטן שמוריד מהילד משא גדול.
נסו גם לא לחקור כשהם חוזרים. "מי היה?", "מה עשיתם?", "מה קיבלת?", "היא הייתה שם?" שאלות שנשמעות לנו תמימות יכולות לגרום לילד להרגיש שהוא מוסר דין וחשבון. התעניינו בחוויה שלהם, לא בבית השני.

"מצד אחד, ההסכם הוא העוגן ומספק ודאות; מצד שני, לא תמיד ניתן לצפות מראש את כל המצבים שהחיים מזמנים. חג יכול להתחיל באמצע השבוע ולהימשך אל תוך סוף השבוע של ההורה השני, ואז עולה השאלה כיצד נכון לנהוג. במצבים כאלה, כאשר כל הורה נאחז בזכות שלו, הילדים עלולים להרגיש שהם צריכים לבחור צד או לרצות את ההורה שנשאר לבד. לכן חשוב לשבת מבעוד מועד, לדבר ולבחון יחד מה נכון לילדים וכיצד לאפשר להם להיות עם שני ההורים. גמישות אינה בהכרח ויתור, אלא היכולת לראות את צרכיהם של הילדים לצד הצרכים והרגשות של כל אחד מההורים. בסופו של דבר, המטרה היא ליצור חג שבו הילדים יכולים ליהנות משני ההורים, וכל הורה מרגיש שגם המקום שלו נשמר".

טלי שץ, מדריכת הורים בהליכי גירושין פרק ב' 

חג ראשון בלי הילדים: כשהשקט בבית מרגיש פתאום אחרת

אולי זה אחד הרגעים הקשים ביותר אחרי גירושין, החג מגיע והילדים אינם בבית. אין מקלחות לפני שיוצאים. אין ויכוח על הבגדים. אין "מתי אוכלים?". אין רעש. כל השנה אולי חלמתם על קצת שקט.
ואז מגיע השקט הזה ואתם מגלים שזה בכלל לא השקט שרציתם. יש הורים שמנסים למלא מיד כל דקה. אחרים מעדיפים להישאר בבית. יש מי שרוצים להיות מוקפים בחברים ויש מי שהדבר האחרון שהם מסוגלים אליו הוא לשבת ליד שולחן עם משפחה מאושרת ולענות לשאלות.
אין דרך אחת נכונה לעבור חג בלי הילדים, אבל כדאי לא להגיע אליו בלי שום תוכנית. תחשבו מראש: איפה יהיה לכם הכי נעים? עם מי תרצו להיות? מי האדם שאפשר להתקשר אליו אם יהיה קשה? האם דווקא תרצו לצאת להליכה, לראות סרט, לנסוע לחבר או ליצור לעצמכם טקס קטן? המטרה אינה "לעשות חיים כדי להראות לאקס"' המטרה היא לדאוג לעצמכם.

"אחד האתגרים הרגשיים בתקופת החגים הוא להסתגל לחגוג בנפרד. חשוב לכבד את הזמן של הילדים עם ההורה האחר ולאפשר לילדים להיות נוכחים בחג, ליהנות ולהרגיש חופשיים, בלי לשאת את תחושת הגעגוע או הקושי של ההורה שאינו איתם. לצד זאת, פרידה בין בני הזוג אינה פרידה בין הורה לילדיו, ויש מקום לאפשר קשר טבעי, זורם ומכבד גם במהלך החג, שיחת טלפון, ברכה או הודעה. עבור ההורה שנשאר באותו חג ללא הילדים, תחושת הלבד יכולה להיות משמעותית, במיוחד בחגים הראשונים. הכרה הדדית ברגישות הזו, לצד שמירה על גבולות, יכולה לסייע למשפחה לבנות בהדרגה מסורות חדשות שמתאימות למציאות שהשתנתה. במצבים מתאימים, יש משפחות שלמרות הפרידה בוחרות לקבוע מפגש משפחתי וציון החג ביחד."

עו"ד בשמת רוה פרינץ – גישור ואימון ליישוב סכסוכים

ומה אם דווקא טוב לי כשהילדים אצל ההורה השני?

גם על זה כמעט לא מדברים. לפעמים מגיע ערב חג בלי הילדים, ואחרי כל החששות אתם מגלים ש… נעים לכם, ישנתם עד מאוחר, יצאתם עם חברים, קראתם ספר, לא הייתם צריכים לבשל לעשרים איש ואז מגיעה האשמה: "איזו אמא נהנית בחג בלי הילדים שלה?" "איזה אבא מרגיש הקלה כשהילדים לא איתו?" התשובה היא: הורה אנושי.אפשר להתגעגע לילדים וגם ליהנות מהזמן לבד והעובדה שטוב לכם אינה אומרת שאתם אוהבים אותם פחות.

 ואם הילד אומר: "אבל אצל אבא/אמא יותר כיף"?

זה יכול לכאוב, במיוחד בתקופה שבה אנחנו בעצמנו רגישים ופגיעים יותר.
אולי בבית השני יש בריכה. אולי יש חופשה בחו"ל. אולי קנו מתנה יקרה יותר. ואולי פשוט השנה המשפחה הגדולה חוגגת שם.קל מאוד להיגרר לתחרות. אם שם נוסעים לצימר, גם אנחנו לכאורה חייבים. אם שם קנו מתנה גדולה, גם אנחנו צריכים. אם שם חגגו עם עשרים אנשים, גם אצלנו צריך להיות "וואו". אבל הילדים לא צריכים שני הורים שמתחרים מי יפיק את החג המוצלח יותר, הם צריכים להרגיש שהם אינם אחראים לערך העצמי של אף אחד מההורים. מותר להם לספר שהיה מדהים בבית השני ומותר לנו לענות: "איזה כיף שנהנית."

הבית אחרי גירושין – כשהבית  משתנה

בית הוא לא רק קירות ורהיטים, הוא מלא בזיכרונות ובהרגלים ולכן החג הראשון בבית אחרי גירושין יכול להפתיע בעוצמת הרגש שהוא מעורר. השולחן שפעם נפתח לעשרים אנשים מרגיש פתאום גדול מדי. הכיסא הקבוע של מישהו נשאר ריק. הקישוטים מוציאים זיכרונות. אפילו כלי ההגשה יכולים להזכיר חגים אחרים. יש אנשים שמנסים לשחזר בדיוק את מה שהיה, אבל אולי דווקא כאן אפשר לתת לעצמנו רשות לשנות, להזיז את השולחן, החליף את המפה, להזמין אנשים אחרים, לתת לילדים לבחור איך מקשטים השנה או בכלל להחליט שהשנה לא עורכים ארוחה מסורתית ויוצאים לפיקניק. יצירת בית חדש אינה מחיקה של הבית שהיה. היא דרך לומר לעצמנו: המשפחה שלנו השתנתה, וגם הבית יכול להשתנות איתנו.

 שני סלע, הבעלים של חברת שנילי תסדרי לי , שמלווה אנשים בתהליכי מעבר ויצירת בית מחדש, מסבירה:
"גירושין הם לא רק פרידה מאדם. הרבה פעמים זו גם פרידה מהבית כפי שהכרנו אותו, מהסדר שהיה בו, מההרגלים, מהחפצים ומהזיכרונות שהם נושאים איתם. בתקופת החגים התחושות האלה יכולות להיות חזקות במיוחד, כי הבית והמסורות המשפחתיות קשורים זה בזה. דווקא בתוך השינוי יש הזדמנות לעצור ולשאול: מה אני רוצה לקחת איתי לחיים החדשים, ועל מה אני מוכן או מוכנה לוותר? אילו חפצים עדיין נעימים לי ואילו משאירים אותי תקוע.ה בעבר? ואיך אני רוצה שהבית שלי ושל הילדים ירגיש מעכשיו? לא חייבים למחוק את מה שהיה, וגם לא חייבים להחליף הכול. לפעמים שינוי קטן – סידור מחדש של החלל, הזזה של רהיטים, פינוי של חפצים שכבר לא משרתים אותנו או יצירת פינה חדשה, יכול לסמן התחלה.
ובחגים זה נכון גם לגבי המסורות. שולחן החג לא חייב להיראות בדיוק כמו פעם. אפשר להשתמש בכלים שאוהבים, לשנות את סידור השולחן, לתת לילדים לבחור משהו חדש או ליצור טקס קטן ששייך לבית כפי שהוא היום.
המטרה היא לא ליצור בית מושלם, אלא מקום שכאשר נכנסים אליו מרגישים: זה הבית שלי. אלה החיים שלי עכשיו. ויש בהם מקום גם לזיכרונות וגם לדברים החדשים שעוד יגיעו."

המשפחה המורחבת אחרי גירושין: למי אני שייכת עכשיו?

יש פרידות שבהן לא נפרדים רק מאדם אחד, נפרדים ממשפחה שלמה. אנשים שישבתם איתם במשך עשרים שנה סביב שולחן החג יכולים פתאום להיעלם מהחיים ולפעמים המצב הפוך ומורכב לא פחות: המשפחה ממשיכה להיות בקשר עם בן או בת הזוג לשעבר, הילדים מוזמנים, האקס/ית מוזמנ.ת ואתם לא וזה יכול להרגיש כמו אובדן נוסף שאף אחד לא ממש הכין אותנו אליו.
אין כלל אחד שמתאים לכל המשפחות. אבל מותר להכיר בכך שגם הקשרים האלה עוברים תהליך של פרידה והגדרה מחדש.

האם כדאי לחגוג את החג ביחד עם הגרוש או הגרושה למען הילדים?

לא בהכרח, אם שני ההורים מסוגלים להיות יחד בנינוחות וללא מתח משמעותי, יש משפחות שבהן זה עובד. אבל ילדים אינם זקוקים לארוחת חג משותפת בכל מחיר. לעיתים שני חגים רגועים בשני בתים טובים יותר מחג אחד משותף ומתוח. מצד שני, גירושין לא בהכרח מחייבים אותנו למחוק כל מסורת שהייתה קיימת קודם. יש משפחות שמצליחות, לאחר הפרידה, למצוא דרך חדשה להיות יחד ברגעים מסוימים, לא כזוג, אלא כהורים וכמשפחה ששינתה את צורתה.
אדוה ננטל, עו"ד, מגשרת ויועצת זוגית, מציעה להסתכל על האפשרות לחגוג יחד גם כחלק מהשיח על המשפחה שאחרי הגירושין: "גירושין הם פרידה מהזוגיות, אבל הם לא מחייבים פרידה מהמסורת המשפחתית. יש משפחות שבוחרות לדבר על כך בגישור ולחשוב אם ואיך ניתן להמשיך לחגוג יחד, מתוך ההבנה שהמשפחה לא מתפרקת אלא רק משנה את צורתה. חג משותף דורש היערכות, תקשורת, תיאום ציפיות ושיתוף הילדים. חג משותף לא מתאים לכל משפחה או לכל שלב בפרידה. אך כשמתאפשר לשבת יחד סביב אותו שולחן חג, זו יכולה להיות תחילתה של מסורת משפחתית חדשה."

 

כשהגרוש או הגרושה נמצאים באותו אירוע

לא תמיד אפשר להפריד את החיים לשני עולמות.יש ימי הולדת, בר ובת מצוות, אירועים של הילדים ומפגשים משפחתיים שבהם שני ההורים נמצאים יחד. אם מערכת היחסים מתוחה, עצם המחשבה על המפגש יכולה לעורר חרדה ימים מראש, כדאי להחליט מראש מה הגבולות שלכם. אתם לא חייבים "לסגור דברים" באירוע, לא חייבים לנהל שיחה על כסף ליד המזנון ולא חייבים להוכיח לכולם שאתם החברים הכי טובים. מספיק להיות ענייניים ומכבדים. המטרה אינה לייצר תמונת אינסטגרם מושלמת של "כולנו משפחה אחת גדולה". המטרה היא לאפשר לילדים להיות באירוע שלהם בלי להרגיש שהם צריכים לבדוק כל הזמן אם אמא ואבא מסתדרים.

כסף וחגים אחרי גירושין: כשהלב רוצה לתת והחשבון אומר אחרת

הפן הכלכלי של החגים אחרי גירושין ראוי לפרק משלו. גירושין כמעט תמיד משנים את המבנה הכלכלי של המשפחה. במקום משק בית אחד יש שניים. יש שכירות או משכנתה נוספת, חשבונות כפולים, הוצאות משפטיות ולעיתים ירידה משמעותית ברמת החיים ואז מגיע החג: מתנות, בגדים, אירוח, קייטנות וחופשות, בילויים, נסיעות והילדים רואים מה חברים שלהם עושים ולעיתים גם מה קורה בבית השני. דווקא בתקופה הזו קל להוציא כסף מתוך אשמה. אנחנו רוצים לפצות, להוכיח לילדים ש"שום דבר לא השתנה". אבל משהו כן השתנה וזה בסדר להתאים גם את החג למציאות הכלכלית החדשה, אפשר לקבוע תקציב מראש. להחליט כמה מוציאים על מתנות ובילויים. לבחור חוויה משפחתית אחת משמעותית במקום רצף של הוצאות ובעיקר לא למדוד הורות בכסף. ילדים אולי יזכרו את המלון עם הבריכה, אבל הם גם יזכרו את הפעם שבה הכנתם יחד ארוחת בוקר, נסעתם לים עם סנדוויצ'ים או המצאתם מסורת מצחיקה שרק המשפחה שלכם מכירה. לא צריך לשחזר את החג שהיה,אפשר ליצור חג חדש

אחד הדברים הכואבים אחרי גירושין הוא הניסיון להשוות כל הזמן, איך היה פעם, איך אמור להיות,איך זה אצל אחרים

אבל אולי אחת האפשרויות שמסתתרות בתוך השינוי היא להפסיק לנסות לשחזר. המשפחה השתנתה, זה לא אומר שהיא הפסיקה להיות משפחה. אפשר ליצור מסורות חדשות, כמו למשל: ארוחת בוקר חגיגית במקום ארוחת ערב, טיול קבוע בבוקר החג, כל ילד בוחר מנה, ערב סרטים בפיג'מה, חברים שהם "המשפחה שבחרנו". מסורת חדשה אינה מוחקת את הישנה, היא מתחילה לכתוב פרק נוסף.

ארגז כלים: איך להתכונן לחגים אחרי גירושין?

• אל תחכו לרגע האחרון. עברו על זמני השהות וחלוקת החגים מראש ופתרו אי־הבנות לפני שהלחץ עולה.
• אל תשתמשו בילדים כשליחים. שאלות ותיאומים עוברים ישירות בין המבוגרים.
• תנו לילדים רשות ליהנות בבית השני. הם לא צריכים להגן על הרגשות שלכם.
• הכינו תוכנית לזמן שבו הילדים אינם איתכם. לא חייבת להיות מסיבה גדולה, רק אל תשאירו את עצמכם בלי שום עוגן.
• קבעו תקציב לחג. אל תתנו לאשמה להפוך למסע קניות.
• הפחיתו רשתות חברתיות אם הן מכאיבות. לפעמים הדבר הנכון ביותר הוא פשוט להניח את הטלפון לכמה שעות.
• בחרו אדם אחד שאפשר להתקשר אליו. לא צריך עשרה אנשים. צריך אחד שאפשר לומר לו: "קשה לי היום".
• תנו לעצמכם להרגיש יותר מדבר אחד. אפשר להתגעגע וליהנות. לכאוב ולהתרגש. לשמוח בשביל הילדים ולהצטער שהם לא איתכם.
• צרו דבר אחד חדש. לא צריך להמציא משפחה חדשה עד ראש השנה. מספיק טקס קטן אחד ששייך לחיים שלכם עכשיו.

שאלות נפוצות על גירושין וחגים

איך מחלקים חגים בין הורים גרושים?

ברוב המקרים חלוקת החגים נקבעת במסגרת הסכם הגירושין או הסדרי השהות, ולעיתים מתקיימת רוטציה בין השנים. חשוב לבדוק את ההסדר הספציפי שלכם ולא להסתמך על הנחות או על "מה שעשינו בשנה שעברה". במקרה של מחלוקת משפטית יש לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות שלכם.

מה ההבדל בין זמני שהות להסדרי ראייה?

המונח "זמני שהות" משמש כיום לתיאור הזמן שבו הילדים נמצאים עם כל אחד מהוריהם. עדיין ניתן למצוא בחיפושים ובשיח את המונח הוותיק "הסדרי ראייה", ולכן אנחנו משתמשים בו כאן גם כדי לעזור למי שמחפש מידע בנושא להגיע לתשובות הרלוונטיות.

מה עושים אם רוצים להחליף חג עם ההורה השני?

אם שני ההורים מסכימים, מומלץ שהשינוי יהיה ברור ומתועד, כולל שעות והשלכות על מועדים אחרים. אם אין הסכמה או אם קיימת מחלוקת לגבי ההסכם, כדאי לקבל ייעוץ משפטי ולא להחליט באופן חד־צדדי.

מה עושים כשהילד רוצה להיות בחג אצל ההורה השני?

לפני שנפגעים או ממהרים להסכים, כדאי להבין מה עומד מאחורי הבקשה. האם יש שם אירוע מיוחד? בני דודים שהוא רוצה לפגוש? האם מדובר בילד בוגר יותר שרוצה להשפיע על התכנון? אפשר להקשיב לרצון שלו בלי להפוך אותו למי שמכריע בין הוריו.

איך מתמודדים עם חג ראשון בלי הילדים?

כדאי לתכנן אותו מראש, אפילו באופן מינימלי. לבחור איפה תהיו, עם מי, ומה יעזור לכם אם יגיע רגע קשה. ובעיקר לא לדרוש מעצמכם "ליהנות". המטרה היא לעבור את החג בדרך שתהיה טובה עבורכם.

האם כדאי לחגוג יחד עם הגרוש או הגרושה למען הילדים?

לא בהכרח. אם שני ההורים מסוגלים להיות יחד בנינוחות וללא מתח משמעותי, יש משפחות שבהן זה עובד. אבל ילדים אינם זקוקים לארוחת חג משותפת בכל מחיר. לעיתים שני חגים רגועים בשני בתים טובים יותר מחג אחד משותף ומתוח. מצד שני, כפי שמדגישה אדוה ננטל, יש משפחות שבהן ניתן באמצעות תקשורת, תיאום ציפיות והיערכות ליצור דווקא מסורת משפחתית חדשה הכוללת חג משותף.

איך מתמודדים עם ההוצאות של החגים אחרי גירושין?

קובעים מראש מסגרת שמתאימה למציאות הכלכלית הנוכחית ולא לרמת החיים שהייתה לפני הפרידה. כדאי להבחין בין מה שהילדים באמת צריכים לבין הוצאות שמגיעות מתוך אשמה, השוואה או תחרות עם ההורה השני.

האם זה נורמלי לקנא במשפחות אחרות בחגים?

כן. תמונות משפחתיות יכולות להזכיר לנו משהו שאיבדנו או רצינו שיהיה לנו. אפשר להיות מרוצים מהחיים החדשים ובכל זאת להתגעגע לחלקים מהחיים הקודמים. אם הרשתות החברתיות מגבירות את הקושי, מותר גם לקחת מהן הפסקה.

איך עוזרים לילדים לעבור בין שני בתים בחג?

מורידים מהם אחריות לרגשות של המבוגרים. לא גורמים להם לבחור, לא מעבירים דרכם מסרים ולא נותנים להם להרגיש שהם "משאירים אותנו לבד". ככל שהמעבר בין ההורים רגוע וצפוי יותר, כך קל להם יותר להסתגל אליו.
ומה אם החג שלי לא נראה כמו חג של אף אחד אחר? אולי זו דווקא ההזדמנות. אין דרך אחת נכונה להיות משפחה. משפחה יכולה להיות אמא ושני ילדים, אבא וילדה, משפחה בפרק ב', שני בתים, שולחן עם עשרים אנשים או ארוחת ערב של שניים. החג שלכם לא צריך להיראות כמו תמונה של מישהו אחר כדי להיות חג.

חגים  אחרי גירושין –  לא צריך לעבור את זה לבד

גירושין משנים הרבה יותר מהסטטוס המשפחתי. הם משנים הרגלים, מערכות יחסים, בית, כסף, הורות, מסורות ואת הדרך שבה אנחנו מדמיינים את העתיד והחגים פשוט מאירים על כל השינויים האלה בזרקור גדול במיוחד.
אם השנה אתם מגיעים לחג עם משפחה שנראית אחרת, מותר לכאוב את מה שהיה ומותר גם להתחיל, לאט, לבנות את מה שיהיה. לא צריך לפתור הכול עד ערב החג.לפעמים מספיק לדעת איפה הילדים יהיו, לבחור עם מי אתם רוצים להיות, להחליט מה יעשה לכם קצת טוב ולזכור שיש עוד הרבה אנשים שיושבים השנה סביב שולחן חג שנראה אחרת ממה שדמיינו. אתם לא צריכים לעבור את זה לבד.

• התמונה נערכה עם כלי AI