גישור לאחר גירושין – למה זה חשוב?
זה משמעותי במיוחד כשיש ילדים בתמונה; הסכמות שהושגו בגישור מאפשרות להמשיך בחיים עם שגרה חדשה שמתאימה לכולם.
אבל החיים דינמיים, משתנים, ולפעמים מה שסוכם לפני שנה, שנתיים ואפילו חמש שנים, כבר לא רלוונטי למציאות העכשווית, של חיים שמלאים תהפוכות.
זה יכול להיות בגלל הצורך לשנות מקום מגורים, זו יכולה להיות סיטואציה מפתיעה בשינוי המצב כלכלי, השינוי יכול להיות בזכות הזדמנות עסקית הדורשת לעשות רילוקיישן וגם התאמה לצרכים המתעדכנים של הילדים שמתבגרים ועוד. כל אלה מייצרים צורך אמיתי לעדכן את ההסכמות.
גישור לאחר גירושין – איך עושים את זה נכון?
זוגות נשואים ידברו על השינויים, אך במציאות החיים של זוגות גרושים הם נדרשים לשאול את עצמם, מה עושים כשיש שינוי בחיים שלי שאינו קשור להורה השני ואיך זה ישפיע על הילדים שלנו? ואז עולה השאלה איך עושים את זה נכון? האם חייבים לפנות לעורך דין? האם הדרך היחידה לקבל מה שאני רוצה לשנות היא דרך פניה לבית המשפט או בית הדין הרבני? או שיש עוד דרך שאפשר לקבל מענה ענייני שלא יקשה יותר על השינוי במצב?
לרוב, אם הסכם הגירושין גובש בתהליך גישור, סביר להניח שנכלל בהסכם סעיף שמזמין את הצדדים לפתור חילוקי דעות עתידיים תחילה בשיח, לאחר מכן בעזרה של צד ג' מוסכם כמו: טיפול, יעוץ, הדרכה ואם אלו לא סייעו באמצעות גישור, לפני שפונים לערכאה שיפוטית, יש לתת הזדמנות לבניית הסכמות בתהליך גישור לאחר גירושין. לדעתי, זהו סעיף חיוני שמאפשר תקשורת לא שיפוטית, גמישה ומכבדת.
איך מתנהל גישור לאחר גירושין?
כאשר הצדדים פונים אליי לגישור ומספרים שהשתנו נסיבות החיים, הצעד הראשון הוא להבין האם נעשה ניסיון לדבר ביניהם? פעמים רבות החשש מלהציף נושא רגיש שיגרום למריבה בין זוגות גרושים מעכב שיחה חשובה, לכן גישור מאפשר להעלות את הדברים באווירה מוגנת ורגישה עם ליווי מקצועי.
בהמשך, אני בודקת את ההסכם שקיבל תוקף בבית המשפט, כדי להבין מה בדיוק סוכם בעבר ובהתאמה מגדירה יחד עם הצדדים את נושא המחלוקת. למשל: מעבר של אחד ההורים למקום רחוק ממרכז החיים של הילדים.
הגישור מתקיים באותו אופן כמו הגישור לפרידה וגירושין, הצדדים יחתמו על הסכם כניסה להליך גישור ויחולו כל כללי ההתנהגות, הסודיות והחיסיון על התהליך, כשהדגש המרכזי הוא טובת הילדים סביב שינויי החיים.
לרוב, גישור כזה קצר וממוקד יותר מהגישור הראשוני. הצדדים כבר מכירים את השפה ואת הגישה ויש ביניהם היסטוריה של שיתוף פעולה, גם אם הוא לא תמיד היה קל.
האם כל הסכמה חדשה שתתקבל במסגרת הגישור לאחר גירושין תחייב עריכת הסכם חדש?
תלוי מה השינוי: אם מדובר בשינויים קטנים למשל, החלפה של סופי שבוע והצדדים מסכימים על השינוי, אין צורך להכין הסכם חדש. אם זו תוספת של יום מסוים לאחד ההורים ובהתאמה להורה האחר יש פחות יום וזה משפיע גם על חלוקת ההוצאות, ניתן יהיה לערוך נספח שינויים ולאשרו. לעומת זאת, שינוי משמעותי כמו מעבר מגורים רחוק, אשר משפיע על כלל ההסכמות, זה מצב שבו אכין הסכם חדש שנוגע בנושאים הרלוונטיים לשינוי ואת ההסכם או את הנספח להסכם יש להגיש לאישור במקום בו ניתן פסק הדין המקורי.
מה אם אין הסכמות?
אם אחד הצדדים מסרב או אם יש מחלוקת עמוקה, השלב הבא עלול להיות פתיחה בהליך משפטי שהינו הליך אורך, יקר ובנתיים הילדים יישארו במקום שנקבע בהסכם המקורי, אלא אם בית המשפט יחליט אחרת. ככל שפונים מוקדם יותר לגישור, עוד כשהפערים לא הפכו "למריבה", כך הסיכוי להגיע להסכמות גבוה יותר.
הורים גרושים לא מפסיקים להיות הורים, הם צוות גם כשהם לא חיים יחד, הילדים זקוקים להורים שמצליחים לשתף פעולה במינימום עימות.
לכן גישור הוא לא רק פתרון לסכסוך הוא דרך לשמור על מערכת הורית מיטבית, גם במצבים משתנים.
אם אתם מזהים שהחיים השתנו, שהסכם הגירושין כבר לא משרת את המציאות הנוכחית ושהילדים צריכים מענה חדש, זה הזמן לעצור, לחשוב ולפנות לדרך של גישור לאחר גירושין.
אני מזמינה אתכם לראות בזה הזדמנות להקשיב, להבין ולבנות מנגנון מחודש שמתאים למשפחה שלכם.
אין באמור בכתבה זו כדי להחליף קבלת ייעוץ פרטי, כל מקרה לגופו.
על הכותבת: אדוה ננטל, עו"ד בוגרת תואר ראשון ושני במשפטים LL.M, מגשרת משנת 2007, מכהנת כיו"ר ועדת גישור במחוז מרכז מטעם לשכת עורכי-הדין בישראל ומגשרת מהו"ת מטעם הנהלת בתי המשפט בתחומים אזרחי-משפחה ונבחרה לדירוג היוקרתי של Dun's 100, בקטגוריה מגשרת משפחה וירושה מובילה בשנת 2025.
