גישור בגירושין – יתרונות למגשר המתמחה בבני זוג מאותו מין
יתרונות הליך הגישור לזוגות בכלל הינם ידועים וברורים, הן לשני הצדדים והן לילדים מבחינה כלכלית ורגשית. כמו בגירושין בזוגיות סטרייטית,
גם בזוגיות להט"ב תמיד עדיפה דרך הגישור על פני ניהול הליכים משפטיים,
אולם בבחירת המגשר/ת בפרידה של זוגות להט"ב ישנה חשיבות לבחירת מגשר אשר מתמחה בתחום זה, בעל ניסיון והבנה של המורכבות המשפטית,
הבנה לרגישויות השונות ולאתגרים החברתיים והזהותיים, המדבר בשפה נטולת שיפוטיות
ושמעניק מרחב בטוח לשיח על היבטים רגישים שיכולים לעלות במהלך התהליך.
מגשר המתמחה בתחום הלהט"ב הינו בעל הבנה של הדינמיקה הפנימית, הפחדים והחששות הייחודיים לקהילת הלהט"ב והוא משתמש בשפה ובמונחים
הייחודיים לקהילת הלהט"ב.
מגשר כזה ידע לשים לב לדקויות הקשורות בזהות האינדיבידואלית של כל אחד מהצדדים, כמו גם להימנע מהצבת הורה אחד כ"ראשי" והאחר כ"משני"
וידע לשקף את התרומה ההורית הזוגית של שני הצדדים ולבנות מתוך כך הסדרים שמכבדים את מקומו של כל אחד – רגשית, הורית וכלכלית.
גישור בגירושין – המסגרת המשפטית
במדינת ישראל יכולים בני זוג להט"ב להירשם כנשואים, במידה והתחתנו בנישואים אזרחיים במדינה אחרת,
אך המדינה אינה רואה ברישום זה "נישואין" במובן הדתי או המשפטי המלא.
במדינת ישראל לא יתקיים הליך גירושין רשמי של בני הזוג בבית הדין הרבני,
אולם, בית המשפט לענייני משפחה מכיר בזוגות חד-מיניים בעת פרידה לצורך הסדרים רכושיים, זמני שהיה עם הילדים, מזונות וכו',
מה שמאפשר לבצע תהליך גישור מסודר ולהגיע להסכם משפטי מחייב.
גישור בגירושין – ענייני רכוש
בני זוג מאותו המין שחיים יחד כידועים בציבור או שנישאו בחו"ל כפופים לדיני הרכוש הרגילים כמו כל זוג.
הרכוש המשותף כולל מקרקעין, מיטלטלין, חסכונות וחובות משותפים, פנסיה וזכויות סוציאליות וכל רכוש אחר שנצבר במהלך החיים המשותפים,
אמור להיות מחולק על פי חוק בחלקים שווים בין בני הזוג,
אולם בגישור ניתן לדבר על הצרכים והיכולות של כל אחד מבני הזוג והילדים ולמצוא פתרונות יצירתיים לחלוקה שתהיה נכונה לכולם.
גישור בגירושין – כשמדובר בהורות שאינה ביולוגית לשני ההורים
אחת הסוגיות המורכבות ביותר בגירושי להט"ב היא סוגיית ההורות, אשר ברוב המקרים רק אחד מבני הזוג הוא ההורה הביולוגי של הילד,
בין אם דרך פונדקאות, תרומת זרע או ביצית, או אימוץ.
לעיתים זוגות להט"ב מבצעים הליך של צו הורות או אימוץ של הילד המקנה להורה הלא ביולוגי מעמד של הורה לכל דבר ועניין.
אולם, גם אם לא נעשה הליך משפטי שכזה, בפועל ההורה האחר, הלא ביולוגי, מגדל את הילד/ים בתקופת הזוגיות המשותפת כהורה בעל זכויות וחובות,
אך בעת פרידה מעמדו כהורה יכול לעמוד למבחן.
במידה ולא נעשתה הכרה חוקית מלאה בהורותו של ההורה הלא ביולוגי יכולה סוגיית המשך הקשר של הורה זה עם הילדים לאחר הפרידה להוות סוגייה מרכזית,
כואבת וקשה בין ההורים אשר בראש ובראשונה פוגעת בילדים עצמם, שמצידם, מכירים בשני בני הזוג כהורים בעלי מעמד שווה ומכאן החשיבות להגיע
להסכמות בנושא זמני השהייה של הילדים עם כל אחד מבני הזוג, חובותיו וזכויותיו של כל הורה בנושאי חינוך ובריאות
וגם נשיאה בנטל הכלכלי של גידול הילדים – מזונות והוצאות הילדים.
גישור בגירושין – נושא הפרטיות
חשוב לכלול בהסכם הגירושין בזוגיות להט"ב גם סעיף הכולל הסכמות בנושאי פרטיות הצדדים והילדים ובכלל זה גם
להביא לידי ביטוי מצבים הדורשים רגישות לזהות מגדרית או נטייה מינית שלא תמיד גלויה לציבור וכן שייכות ביולוגית של הילדים למי מהצדדים.
פרק זה גם ראוי שיכלול הסכמות על אופן ההתנהלות כלפי הסביבה (משפחה, חברים, ילדים, בני/בנות זוג חדשים ועוד).
גישור בגירושין – מעורבות המשפחה המורחבת בתהליך
בפרידה של בני זוג מאותו המין חשוב לעיתים קרובות לשים לב למעורבות ולהתערבות של בני המשפחה המורחבת בתהליך הפרידה.
התערבות זו נובעת ממגוון של סיבות וביניהן –
אי קבלה של אורח החיים הלהט"בי, היאחזות יתר בעובדת ההורות הביולוגית של מי מהצדדים תוך התעלמות מהקשר הרגשי
שהתפתח בין כל אחד מבני הזוג לילדים והחשש או הבושה מאובדן הפרטיות שיכולה להיווצר במידה ופרטים אישיים ואינטימיים מחיי הזוג יפורסמו ברבים.
התערבות זו מקשה על ניהול הליך רציונאלי ששם את הילדים במרכז ומקבל אופי מאוד אמוציונאלי, עד כדי יצירת משברים של ממש, בעיקר כלפי הילדים.
מגשר המתמחה בתחום גירושי להט"ב ידע גם להתמודד עם מורכבות זו, הנובעת מהתערבות המשפחה המורחבת בתהליך, ולהביא להרגעת
הרוחות ויצירת הסכמות גם בחזית הזו.
עבור זוגות להט"ב תהליך הגישור מהווה מקום בטוח, רגיש ומותאם לתהליך הפרידה, תוך שמירה על דיסקרטיות ופרטיות הצדדים וילדיהם.
רונה פרליס זינמן – מגשרת ועורכת דין לענייני משפחה
