מלחמה מטלטלת משפחות וזוגיות
בתוך הפחד והאי ודאות מתגלים לפעמים יתרונות לא צפויים בגירושין ובחיים בשני בתים. מחשבה אחרת על פרידה הורות משותפת ויכולת הסתגלות.
מלחמה לא בוחרת את הרגע הנכון. היא נכנסת לחיים של זוגות נשואים זוגות בתהליך גירושין וזוגות שכבר נפרדו. בתוך מציאות של אזעקות דאגה לילדים וחוסר ודאות כלכלית. רבים מגלים עד כמה מערכת היחסים שלהם מתוחה או שמורגש שהיא הסתיימה מזמן.
בתוך הסיפור המורכב הזה מסתתרת תובנה מפתיעה. לפעמים גירושין בזמן מלחמה מניבים גם יתרונות. גירושין הם לא תהליך קל, אלא כי הם יוצרים מבנה משפחתי שמסוגל לפעמים להתמודד עם משבר בצורה גמישה יותר.
גירושין בזמן מלחמה זו התמודדות בתוך התמודדות. הלחץ והחרדה בנוכחות בלתי פוסקת, הוויכוחים על כל נושא נפיצים יותר כי עולות שאלות כמו איפה הילדים יהיו בזמן חירום? או מי אחראי/ת עליהם כשיש מילואים ארוכים? וגם מה עושים כשלאחד ההורים אין מרחב מוגן בזמן שהות הילדים ועוד. אלו שאלות אמתיות ודחופות של ההתמודדות העכשווית שמקשה יותר על תהליך הגירושין או לאחריו.
בתוך המורכבות של גירושין יש גם יתרונות חבויים שלא מדברים עליהם מספיק והם "נבעלים" בחיים.
שני בתים מאפשרים מגוון למרחבי ביטחון:
כשאין מסגרת חינוכית וזה לא זמן לצאת להנות מאטרקציות בחוץ, לעבור מבית לבית יכול לתת את האפשרות לנוע בין שני בתים ומצב זה יוצר גמישות, מגוון וביטחון שלא תמיד קיים בבית אחד.
מרחב ביתי שקט ונעים:
בזוגיות שנשחקה או בזוגיות מלאת קונפליקטים הילדים חווים את המתח כל הזמן. אחרי גירושין יש הורים שמגלים שהם מצליחים להיות נוכחים יותר עבור הילדים והילדים נמצאים במרחב עם אנרגיה חדשה, עם פחות מריבות בבית אחד ויותר שקט רגשי.
פניות רגשית של ההורים:
כשיש בית ובו שני הורים, הם מחלקים את התפקידם ביניהם ושניהם שחוקים יחד וזה לא פשוט. כשיש לילדים שני בתים נפרדים, להורים יש זמן של נפרדות מהילדים וזה מאפשר להם להתגעגע לילדים, לצפות להם, להתחדש באנרגיה ולהספיק לעשות דברים שלא מתאפשר לעשות עם הילדים. אפשר לראות בזה זכות, שניתן להיות בפניות רגשית מיטבית עם הילדים.
תמיכה משפחתית וחברית רחבה יותר:
במשפחות שבהם ההורים גרושים, נדרש מההורים להיות יצרתים יותר, לכן הילדים נמצאים לעיתים גם עם משפחה מורחבת משני הצדדים וחברים. בזמן מלחמה זה יתרון, עוד עזרה מבני משפחה כמו סבא וסבתא, שכנים, חברים של ההורים והילדים מרגישים שיש להם עוד מקום שאפשר להגיע אליו ויש בו עוד "מבוגר אחראי" שמעניק תמיכה ואפשר לסמוך עליו.
למידה של הסתגלות וחוסן:
ילדים להורים גרושים לומדים כבר מגיל צעיר לעבור בין בתים להסתגל למצבים שונים ולבנות קשר עם שני הורים במציאות מורכבת. הן בזמן רגיל והן בתקופה של חוסר וודאות. הסתגלות זו היא מיומנות חיים משמעותית שמפתחת חוסן והילדים חווים שהחיים יכולים להשתנות ועדיין המשפחה נשארת.
השפעה של מודל הורי:
גירושין מאלצים הורים לדבר, לתכנן, למצוא פתרונות יצירתיים, להסכים ולסייע זה לזו. בזמן מלחמה מגלים שהשיח ההורי הופך ענייני וממוקד בילדים ופחות מתעסקים ב"מי צודק", עיקר השיח מתעסק במה נכון עכשיו לטובת הילדים.
הזוגות שנמצאים לפני גירושין וגם אלו שמצויים בתוך תהליך הגירושין שואלים את עצמם שאלה אחת גדולה- האם הילדים יפגעו? והתשובה לשאלה זו מורכבת, משתנה ואינה חד משמעית. אין ספק שיש השפעה על הילדים בגירושין. בכל גיל ילדים מאותו בית חווים חוויות אחרת מהפרידה של הוריהם. לצד זה, יש לשים לב, שהילדים מושפעים מאיכות היחסים בין ההורים ומהיכולת של המבוגרים שעוטפים אותם, מענקים להם ביטחון ומהווים להם מודל לשתף פעולה גם אחרי הפרידה.
אז איך עדיף להתגרש במינימום נזק ומקסימום תועלת? הפוקוס הוא על הדרך ולא על התוצאה. להיפרד בתהליך ידידותי של גישור גירושין, יכול לאפשר להורים לעבור בעצמם תהליך של קבלת סדר, שקט וביטחון גם במציאות של אי-וודאות. אפשר לחשוב ולעלות סוגיות בעזרת המגשרת כמו: איך תיראה ההורות החדשה והנפרדת גם בזמן חירום?, איך מחלקים את האחריות הפורמלית והלא פורמלית כשיש בלת"ם? ואיך שומרים על משפחתיות יציבה ומרגיעה? שמעניקה לילדים עוגן גם בזמנים קשים.
מלחמה מזכירה לנו עד כמה החיים לא צפויים. במצבים כאלה אנשים מבינים שהם רוצים לחיות אחרת: בשקט, בכבוד ובשותפות הורית שממשיכה גם אחרי הפרידה.
כמגשרת וותיקה אני נוכחת לראות איך לאורך השנים, במקרים רבים, שינוי במבנה המשפחה, הבתים והיחסים יכולים להפוך להזדמנות לבניית מערכת יחסים משפחתית יציבה יותר, גם בתקופות מטלטלות.
ילדים לא צריכים משפחה מושלמת, הם צריכים משפחה שבה ההורים מצליחים לשתף פעולה ולהישאר עוגן ומודל לחוסן לילדיהם.
אני כאן בשבילכם.
אדוה ננטל – עו״ד, מגשרת ויועצת זוגית
