Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

בדידות במלחמה – לא לבד בחדר הממ”ד: המלחמה שמלמדת אותנו על הלב החזק של מי שחי לבד – סיגל מושקוביץ

שיתוף:

בימי שגרה, אנחנו רגילים לדבר על חיי הגרושים והגרושות במונחים של חופש,
עצמאות, שיקום חיים, בנייה מחדש, יציאה לדייטים או חזרה לאהוב את עצמנו.

אבל כשהשגרה נסדקת והטילים נופלים פתאום משהו עמוק מתעורר:
הבדידות במלחמה מקבלת הד וצליל אחר.

השקט של הבית הריק הופך מוחשי.
ולמרות זאת, דווקא ברגעים האלה, מתגלה צד אחר של החיים אחרי הגירושים:
צד של כוח, גמישות וקהילה חמה גם מרחוק.

אישה יושבת על הרצפה, ראשה מונח על ידה, לבד בחדר הממ"ד, נראית שקועה במחשבות או לחוצה, בחדר עם רצפת עץ.

בדידות במלחמה – שגרה חדשה במצב חירום

"פתאום מצאתי את עצמי בממ”ד עם שני הילדים שלי, באמצע הלילה, בלי אף אחד שישמור עלינו חוץ ממני", מספרת שירן, גרושה בת 38 מאזור הדרום.

"הייתי מתה שמישהו יהיה לידי, אבל אז נזכרתי, אני כבר מזמן לא מחכה לאף אחד. אני האמא, האבא, החיבוק וגם השפיות של הבית הזה. וזה חיזק אותי פי אלף".

רבים מאיתנו, גרושים, גרושות, הורים יחידנים או אנשים שחיים לבד, נאלצים בימים האלה להמציא שגרה חדשה בתוך מצב חירום.
אם זה להוריד ילדים בבהלה באמצע מקלחת בזמן אזעקה, לרוץ למקלט בקבוצות וואטסאפ של שכנים, או לנסות להירדם שוב אחרי שכל הגוף עוד רועד מרעש הנפילה.

עבור מי שכבר למד לנהל לבד לילות של בדידות, שבתות ארוכות בלי הילדים או ימים קשים של געגוע, יש בזה משהו כמעט מוכר.
אך הפעם, החשש לא מתפוגג כשיוצאים מהבית או נפגשים עם חברים כי כולם באותה סירה.

בדידות במלחמה – ערבות הדדית ועוצמה חדשה

לצד הבדידות, עולה גם עוצמה מסוג חדש.

הפורום של גרושים גרושות ברשתות החברתיות מתמלא הודעות של אנשים שמציעים לעזור זה לזה, "מי לבד בשבת ? אני מכינה קציצות, מי בא ?", "אין לכם ממ”ד ? תבואו אליי", "מי ער ב-3 בלילה ? בואו נדבר עד שיעבור הגל הזה".

דווקא במלחמה, מתחדדת אמת פשוטה – לא משנה אם חזרת לגור לבד אחרי גירושים כואבים, אם הילדים אצל הגרוש/ה כרגע ואתה שומע אזעקות בלי שיש יד שתאחז בשלך – אתה לא באמת לבד.
יש מי שמבין בדיוק איך אתה מרגיש ולפעמים זה אפילו עוזר יותר משכנות טובה.

יעל, גרושה בת 52, מתל אביב, מספרת, "ביום הראשון של הטילים כמעט קרסתי, בכיתי לבד במיטה. אחרי זה אמרתי לעצמי יאללה, תקומי. נכנסתי לקבוצה של גרושים גרושות, ומצאתי שם אנשים שהתחילו צ׳אט לילי של בדיחות, פחדים, חיבוקים וירטואליים. עד הזריחה כבר לא הרגשתי לבד".

בדידות במלחמה – איך שורדים את הימים האלה ?

הנה כמה תזכורות קטנות:

  • דברו – כתבו בקבוצות, שלחו הודעה למישהו, אפילו אם לא דיברתם חודש. פחד שמדובר מול אחרים, מצטמצם בחצי.
  • הושיטו עזרה לאחרים – זה מחזק אתכם פי כמה. גם אם זה רק להציע שיחה או כוס קפה במקלט.
  • חבקו את מי שכן איתכם – את הילדים, את ההורים, את החברים, את השכנים. החום האנושי הוא ההגנה הכי טובה לנפש.
  • הכי חשוב תזכירו לעצמכם – עברנו גירושים, עברנו כאב, בדידות, לילות של בכי. עברנו הרבה ולמרות הכל, נשארנו כאן. גם את המשבר הזה נעבור.

 

בסוף, המלחמה הזאת תגמר, אבל הכוחות שגילינו בתוך עצמנו יישארו לתמיד.

אני כאן עבורכם.

סיגל מושקוביץ – ליווי אישי ממשבר לצמיחה, הנחיית מיינדפולנס, הרצאות בנושאי חוסן והתפתחות אישית 

לדף העיסקי בפיסבוק

הדרכה במתנה – " פשוט להחליט-לקבל החלטה ששלמים איתה "

נכתב ע״י:
‭0523987903‬
הסמדר 1 ראשון לציון
אופציה לפגישת זום/אונליין
אישה עם שיער חום מתולתל, לבושה בבלזר כחול בהיר וחולצה לבנה, מחייכת למצלמה על רקע אפור אחיד, מגלמת את צמיחה מתוך משבר כפי שתוארה על ידי סיגל מושקוביץ.
צורה אליפטית גדולה בצבע תכלת בהיר ממלאת את רוב הדף, נמשכת מעבר לקצה השמאלי והתחתון, עם רקע שחור בצד ימין.
קו עבה, אפור בהיר ומעוקל, היוצר חלק ממעגל גדול ובלתי שלם על רקע שחור, הדומה לקשת האלגנטית של דף המסתובב בספר פתוח.

כתבות באותו נושא

צורה אובלית גדולה בצבע אפור בהיר ממלאת את רוב העמוד על רקע לבן.

שירותים מומלצים בנושא

הרשמה לניוזלטר

התחברות למערכת

אין לך משתמש? כאן נרשמים!